מאיר פיצ'חדזה
1955-2010
מאיר פיצ'חדזה נולד בגיאורגיה ועלה ארצה עם משפחתו בגיל 17, לאחר שכבר למד ציור במשך מספר שנים בעקבות אחותו הגדולה מקוואלה, ולמרות התנגדות נחרצת של אביו.
לאחר מות אחותו מקוואלה ב-1979, מאיר החליט להתנתק מהעבר ולשנות סגנון – ולשם כך פנה ב-1982 ללימודים ב"קלישר". כצייר מוערך הוא אמנם התקבל הישר לשנה השנייה, אולם במקביל סבל מחוסר ביטחון בשל חוסר שליטתו בעברית, גמגום שאפיין את דיבורו עד גיל 26, המבטא הגיאורגי הכבד ותחושת הזרות המלווה רבים מהמהגרים גם שנים רבות לאחר המעבר. הציור היווה עבור מאיר פיצ'חדזה דרך מופלאה להתגבר על כל אלה, והוא השקיע בכך את כל כולו ונחשב לאמן טוטאלי.
פיצ'חדזה נחשב לאחד הציירים היותר אמיצים והלא שגרתיים, ולא נתן לקונבנציות אמנותיות לכבול אותו. כך למשל אחד מסמלי ההיכר של פיצ'חדזה היה הבחירה שלו להתחיל לצייר על בד שכולו נצבע בשחור ולא על הלבן המקובל. ההסבר שלו היה שהוא "בא לשחור עם פנס ומאיר אותו" – ואכן יצירתו התאפיינה במתח מתמיד בין אפלה קיומית להבלחי אור.
הרוח החופשיה שאפיינה את מאיר פיצ'חדזה גם הובילה אותו ליצור במנעד רחב של סגנונות ולעסוק בנושאים רבים: בגיאורגיה הוא צייר איכרים ויצר ריקועי נחושת מסורתיים (שכן בכך התמקדו לימודיו); בתחילת דרכו בישראל היו ציוריו סוריאליסטיים מאוד; בהמשך הצטרפו גם ציורי נופים רומנטיים להפליא, על גבול הקיטש (תואר שלא הרתיע את פיצ'חדזה, שהבחין בין מספר סוגי קיטש ובכל מקרה ראה בהם נדבך לגיטימי בעולם האמנות); דיוקנאות קלאסיים; יצירות בהן משולבים ציורי ילדים; ציורים בסגנון הריאליזם הפיגורטיבי; ציורים שבוחנים את דמותו של היהודי הנודד; ועוד.
עוד אפיינה את ציוריו של מאיר פיצ'חדזה הנטייה לשזור מוטיבים שונים זה בזה ובעיקר השאיפה המתמדת להתחמק ממלכודות של הגדרות ברורות.
Total counts: 278
מכירות עבר
Powered by WEB2
© All Rights Reserved Tiroche