מכירה: Auction 150 תאריך המכירה: 06.07.2013 Item: 104

מרסל ינקו

הכניסה לגן עדן, 1919 , שמן וגבס על בד יוטה מוצמד לעץ, 50X74 ס”מ, חתום. מקוריות הציור אושרה ע”י גב’ דדי ינקו, בת האמן. מקור: אוסף סימון וז’אן תירוש. תערוכה: מדבקת ”גלריה דניס רנה, פריס, 1963 מס’ 14 ” מודבקת על גב הציור. בשנת 1916 היה ינקו, בימים ההם, סטודנט בציריך, אחד היוזמים של ערבי דאדא המפורסמים בקברט וולטר (...) יצירותיו משנת 1917 , רובן טבע דומם, מגלות סגנון משעשע, אדיש, כמעט מופשט, שכבר ניכר בו חותם אישיותו (...) אך חשיבות רבה ביותר נודעת לתבליטי הגבס הלבנים או הצבעוניים הרבים, שיצר בשנים 1917-1919 , ולציורים על גבס ועל בד שק יוטה מהשנים 1920-1919. אופיינית ליצירות-שחרות אלו קומפוזיציה מאוזנת יחד עם מוסיקליות רכה של צורות וצבעים. זוהי בגרותו של מוצרט הצעיר. (...) תבליטי הגבס של ינקו נמנים - לפי מיטב הכרתי - עם היצירות הסולידיות ביותר של האמנות המופשטת בראשיתה (...) (מאז בואו לא”י) נתעשרה יצירתו בנושאים חדשים; הוא מצייר נופים, דוממים, דמויות והלכי נפש, עולם מאוזן בצבעים עמומים. ליריזם עדין קובע את ההרמוניות שלעולם אינן צבעוניות. שכן דאדאיסט זה, בעל לב של ילד, דוחה כל פריעת-מידות. אם יצירתו אינה סוערת ואלימה, הרי אין היא בהכרח נטולת חוסן. למרות שיצירתו, שנוצרה במשך ארבעים שנות חיים רבות זעזועים, היא מגוונת ביותר - קיים בה הלך-רוח אחיד. אפילו העקירה מן השורש ודרכו המפותלת, לא היה בהם כדי להשפיע על הבשורה הפנימית של אמן זה. אולם הנצחון הגדול, הערובה לדרכו כולה, טמון ביצירות השחרית הדאדאיסטיות של ינקו. מישל סאפור מתוך ספרו של ינקו, מצוטט בהקדמה לקטלוג התערוכה ב 1972- אופקים חדשים, גילה בלס, פפירוס בית הוצאה - אגודת הסטודנטים אוניברסיטת תל-אביב ורשפים הוצאת ספרים, 1979 , עמ’ 129 .

הערכת מחיר: $40,000 - 60,000

נמכר ב: 46000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: מרסל ינקו

מרסל ינקו נולד בבוקרסט רומניה ב-1895 ואת תולדות חייו ניתן לחלק לשני פרקים עיקריים: 46 שנים באירופה ו-34 שנים בישראל. כישרונו האמנותי התגלה מוקדם ע"י מורהו יוסף איסר שהטמיע בו את יסודות האמנות הקלאסית אשר השפעותיהם ילוו את יצירותיו במשך כל חייו. ינקו ייסד את כתבי העת הספרותיים "הסמל" ו"הקריאה" בהם פורסמו רישומיו לראשונה ובגיל 20 נסע ינקו ללמוד אדריכלות במכון הפוליטכני בציריך וחבר לתנועת ה"דאדא" המורכבת מקבוצת אמנים אוונגרדים צעירים אשר פעלו בקברט וולטר. ינקו לקח חלק גדול בפעילויות התנועה, הציג תערוכות, פרסם מניפסטים וכתבי עת ובין היתר יצר ינקו בעצמו את המסכות שעמם הופיעו האמנים ואף השתתף במופעים. באותה התקופה ינקו היה גם חבר בקבוצת "חיים חדשים" אשר אירגנו פעילויות אומנותיות ואינטלקטואליות. ב- 1922 לאחר שבילה זמן מה בפריז, חזר ינקו לרומניה ורוב יצירותיו התמקדו במראות הנוף המקומי, דמויות כפריות ונושאים קלאסיים שטופלו באופן מודרניסטי. סגנונו התאפיין בצבעוניות כהה ואלמנטים קוביסטיים בעקבות פיקאסו וג'ורג' בראק, ובמקביל היה שותף במספר קבוצות של אמנים בני רומניה אשר קידמו את רעיונות המודרניזם. למרות הצלחתו המקצועית ברומניה, ב-1940, בתחילת מלחמת העולם השנייה, החליט מרסל ינקו לעלות לארץ ישראל יחד עם משפחתו. עם הגעתו לארץ חל שינוי רב בסגנונו הציורי והאדריכלי הודות לאור הים תיכוני שחדר לפלטת הצבעים שלו. הוא היה נוהג לשאת עימו פנקס ובו רשם את הנופים שראה ובשובו לסטודיו צייר את המראות החדשים בצבעים עזים. ציוריו מאותה תקופה מתארים את מראות הארץ ותושביה וגם את המאבק ההרואי לעצמאותו וב-1948 ייסד יחד עם אמנים נוספים כגון זריצקי ושטרייכמן את קבוצת "אופקים חדשים". ב- 1953 ינקו רצה למצוא דרך לשקם את הכפר הערבי עין חוד ושכנע אמנים ופסלים להתיישב יחד עימו בכפר. מרסל ינקו היה חלק מבית הספר "סטודיה", ובהמשך לימד במוסדות נוספים ובמסגרות לימוד שונות בעין הוד. בעשרים השנים האחרונות בחייו הוא פעל לקידום הכפר עין הוד, כתב מאמרים אודות הנושאים שהעסיקו אותו בצוריו ובשנת 1967 הוענק לו פרס ישראל על עבודתו. עבודותיו האחרונות מבטאות חזרה מוחלטת אל המופשט והגיאומטרי.

מרסל ינקו

פריטים דומים: