מכירה: Auction 148 תאריך המכירה: 02.02.2013 Item: 59

ראובן רובין

מחול עם התורה במירון, 1924 בקירוב, שמן על בד, 70X95 ס”מ, חתום. מקוריות הציור אושרה ע”י גב’ כרמלה רובין, מוזיאון ראובן רובין תל-אביב. לא הכרנו את הציור הנדיר הזה. ספק אם הוצג בתערוכות הגדולות של ראובן רובין (אלא אם כן, זהו הציור ”השכינה שורה בגליל”, שהוצג ב- 1924 בתערוכת ראובן ב”מגדל דוד”). הציור הזה אף לא תועד בספרים ואפשר שמעולם לא יצא מהחוג המשפחתי הקרוב של האמן. הציור נוטל אותנו למירון, הסמוכה לצפת, כשנתיים קודם ל”הרוקדים ממירון” ודי במקביל ל”הדרך למירון” ו”תהלוכה עם ספר תורה” מהשנים 1925- 1923 – ציורים שסימנו ברית בין ראובן לבין החגיגה החסידית המסורתית שבסמוך לקבר רשב”י, ברית שהדהדה את ”ראובן הדתי” של השנים 1923-1918 . התבוננו בנוף שברקע הציור: יום אביב בהיר (ההולם את תאריך ל”ג בעומר), בתי צפת מתגודדים בראש ההר הרחוק משמאל, קבר רשב”י בולט מימין, הגבעות זרועות עצי זית ומפולשות בשבילים. ראובן ממקם את עצמו בנוף ארצישראלי מזרחי, שהוא גם מקום קדוש, בו שורה רוחו של מחבר ספר ה”זוהר”. סביר, שהצייר זימן אותנו להילולת ל”ג בעומר, חגיגה שתפקדה עד למרד הערבי של 1939 כחג לאומי לכל דבר, בו חָברו יחד כל פלגי היישוב – חלוצים, בני מושבים וחסידים (כפי שתיאר שאול טשרניחובסקי בשירות מ- 1934 , ”הגליל”). אך, ראובן מקפיד להתמקד בחסידים בלבד. ולא בכדי: שראובן רובין- זליקוביץ’ נולד למשפחה חסידית ואת זיקתו לרוח הדבקֵות המיסטית החסידית נשא בתוכו אל ציוריו ה”דתיים” המוקדמים ואל שורה של ציורים ארצישראליים חשובים, בהם ייצג את דמותם הדקה והשגיאה של חסידים, שרגליהם על הארץ אך ראשם בשמים. וכשנקרע בנפשו, בסביבות 1923, בין ה”רוחני” הדתי לבין ה”ארצי” החלוצי, ביטא את המתח בחיתוך עץ (מתוך סדרת ”מבקשי אלוהים”) בו מיקם חסיד המקדש את הלבנה כנגד זוג עברי צעיר המתחבק בעירום לצד אוהלי חלוצים. בציור הנוכחי דומה שהכף הרובינית נוטה אל הרוחני-מיסטי. את המחול הקלאסי של שלוש הגראציות – בנות לווייתה של ונוס המופקדות על כישרונות המוזיקה והאמנות (ראו את מחולן בציורי בוטיצ’לי ורובנס) המיר ראובן במחולם של שלושה חסידים, שאחד מהם מחבק ספר תורה. כמו ביקש ראובן לשגב שיגוב יהודי-חסידי את טריו האמנות ההלניסטי. לא לחינם נפגוש ב- 1932 את שלישיית החסידים ”מנגנים במירון”. יוזכר גם ציור מ – 1924 , בו מיקם ראובן שלושה חסידים עם לולבים לרקע קברות צדיקים גליליים. משיכתו של הצייר לייצוג המחול החסידי חייבת לא מעט לריקודי ברוך אגדתי, ובהם ”ריקוד חסידי” (מתוך המחול ”מלווה מלכה”) מתחילת שנות העשרים. ב – 1925 , נזכיר, צייר ראובן מתוות לבלט של אגדתי, ”אברהם והמלאכים” ועוד. בהתאם, תנועות הידיים והגוף בציור הנוכחי מאשרים את האקספרסיוניזם שאפיין את המחולות האוונגרדיים הנדונים, לא פחות משהוא מאשר מצב של התעלות ואקסטזה חסידית. ראוי להשוות את הציור הזה עם אחת הקלאסיקות הגדולות של ראובן, ”הרוקדים ממירון”, 1926. בעוד בציור אחרון זה מקיפים שמונה חסידים במעגל רב זקן המחבק ספר תורה, מבלי שהצייר מעצבם בתנועה, כאן – בציורנו – הטרנס המיסטי הפָעיל הוא הנותן. כאן גם ויתר ראובן על כל אותם סממנים ”ארצישראליים” של חמור ועז, להם נדרש ב- 26 , שלא לציין את מקבץ שבע הנשים והתינוק שהוסיף מימין למרקדי 26 . לאמור: הציור הנוכחי מזוקק יותר, נזירי יותר, ראשוני יותר בפרימיטיביזם שבו ובהתמקדותו בחוויה הרוחנית. וכך, הפורמט הרוחבי כמו נפרץ כלפי מעלה במחולם של שלושה החסידים, אשר גם מתיך את האדמה הסובבת בכוח אמונתם. ראו את ספר התורה הממוקם במרכז הבד, כשהוא נוטה אל עבר קבר רשב”י, כמו ערג אליו. רק בציור אחד אחר התעלה ראובן למעלה גבוהה יותר של אקסטזה: בציור ”התלהבות חסידית” (1924 בקירוב). בו חסיד אחד, צנום ותמיר, חבוש שטריימל וראשו כמו התהפך אל הרקיע, מחולל נוכח מתחם קבר רשב”י והר מירון ומעיף את נעלו באוויר… איך כתב טשרניחובסקי בשירו המוזכר לעיל: ”שדה-אלוהים סביב לך, צפת!”. ואם ביאליק כתב ב – 1927 שציורי ראובן כמוהם כמדרשים תלמודיים, באים ציורים דוגמת ”מחול במירון” ומוכיחים זיקה קבלית, כשהם משגבים את סביבת צפת למעלת שדה-אלוהים. גדעון עפרת

הערכת מחיר: $180,000 - 250,000

נמכר ב: 241500

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ראובן רובין

ראובן רובין נולד ברומניה בשנת 1893 ונודע בתור אחד האמנים הישראליים החשובים והמשפיעים עד עצם היום הזה. בהיותו בן 19 עלה לראשונה לישראל והחל את לימודיו בבצלאל אקדמיה לאמנות בירושלים. פחות משנה לאחר מכן, כבר עזב לפריז ובהמשך לניו יורק. בשנת 1923 עלה בשנית לארץ ישראל והפך לאחד האבות המייסדים של הציור הארץ-ישראלי.
ראובן של שנות ה- 20 נתפס כאמן החילוני אשר מגשים את חלום הציונות ומהות הישראליות הישנה והטובה. רובין נמנע מלעסוק במתח של שנים אלה ובמקום, בחר להציג אידילייה של יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, חלוצים ובורגניים. הוא התייחס לדמויותיו באהדה טבולה בתום ובצניעות, שותל שלל סמלים בציוריו. ברבים מציוריו, כלל שתילים, פרחים ועצים שמבטאים התחדשות, צמיחה ופריון. הדמויות בציוריו משנות ה- 20 גדולות וחסונות, סמל לנטיעה באדמה, בדומה לטריפטיך המפורסם משנת 1923, פירות ראשונים, אשר מוצג במוזיאון ישראל. רובין שילב חיות רבות בציוריו, מחד סמל להרמוניה, ומאידך סמל לפשטות ועמל. העלייה השלישית והרביעית היוו סמל לבורגנות החדשה, והיו בעלות אופי מודרני, וכך גם ראובן רובין הושפע מהסגנון הפרימיטיבי של גוגן ומאטיס. ציוריו משנים אלה נדירים בחשיבותם בציור הארצישראלי של ראשית המודרניזם המקומי.
בשנות ה- 30 ציוריו הפכו כהים יותר בהשפעת אסכולת פריז, אך גם עקב מאורעות תרפ“ט שהעיבו על האווירה של היישוב. בהמשך הרבה לצייר נופים של ירושלים, צפת, טבריה והרי הגליל בצבעוניות משתנה, אך הצבע הירוק שלט בפאלטה. עצי הזית בדרך לירושלים או צפת הפכו לסימן ההיכר של ראובן רובין, אפופים אווירה מיסטית בסגנון נאיבי.
בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לציור וציוריו מעטרים את משכן הכנסת, בית הנשיא ומעון ראש הממשלה.