מכירה: Auction 144 תאריך המכירה: 28.01.2012 Item: 96

שמואל בק

אגסים בנוף, שמן על בד, 50X50 ס”מ, חתום. מקור: עזבון אפרים קישון. יליד וילנה, ששנות ילדותו עברו עליו בבריחה ובמחבוא עם אמו. כילד בגטו וילנה הוטל עליו לצייר מגיני דוד צהובים על בגדי היהודים. בתום המלחמה החל ללמוד אמנות באקדמיה של וילנה. לאחר מכן המשיך את לימודיו במינכן עד עלייתו לארץ בשנת 1948. מ – 1952 למד בבצלאל. בשנת 1956 נסע לפריז ומשם נדד לרומא. החל מ – 1965 התחלפה שפת הציור שלו מהפשטה לציור פיגורטיבי, בסגנון ששאב השראתו מאמנות הרנסנס וגם מיצירתם של הציירים סלוואדור דאלי ורנה מאגריט. במרכז ציורו של בק, שנחשב ל”סוראליזם ישראלי”, עומדת תפיסת העבר. זהו ציור הקשור כמובן להיסטוריה היהודית, ושורשיו בטראומה של השואה. הוא מבטא עולם של אבסורד, של גורל שרירותי שבו פרי חושני ויפה למראה אינו אלא מצבת אבן סדוקה ומתבקעת, והנופים המאיימים בריקנותם הם נופי חורבן שהאדם החי נושל מהם. המציאות כולה הפכה על בדיו של בק לזירת טבע דומם שקפא ועומד בקיפאונו, כזה שהוד עברו ניכר בו אך בהווה הוא נטול חיים. ארגון הנושא והתאורה יוצרים תיאטרליות דרמטית ולא אחת גם מונומנטלית, המבליטה את תחושת האבסורד. מלאכת ציור מרהיבה של ריאליזם מדוקדק בהשראת אמנות הרנסנס וז’אנר הציור ההיסטורי מבליטה בציורים את המתח בין ביטוי של תחושות אישיות, לאומיות ואקזיסטנציאליות של בדידות והתפוררות. כרמלה רובין, קטלוג אוסף יהודה אסיא, מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2009 .

הערכת מחיר: $4,000 - 6,000

נמכר ב: 16100

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: שמואל בק

שמואל בק נולד בוילנה בשנת 1933. כאשר החלה מלחמת העולם השנייה בק נשלח עם בני משפחתו לגטו וילנה, שם ערך בגיל 9 תערוכה מציוריו הראשונים. עלה לארץ עם אמו בשנת 1948 והחל ללמוד באקדמיה לאמנות בצלאל. בשנת 1952, בק השלים לימודיו בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות בפריז. כאשר התגורר באיטליה בין השנים 1959-1966, החל לפתח את סגנונו האמנותי המוכר, סוראליזם פיגורטיבי. השואה היא חלק מהותי ומרכזי בציוריו; שמואל בק מייצר בציוריו שפה סוריאליסטית המתארת התרחשויות שבריריות וסיטואציות חלומיות ובלתי אפשרויות, כיאה לאמנות מזרם זה. במשך עשורים הוא מצייר בין שש לשמונה שעות ביממה, במהלך יצירה בלתי פוסקת זו הוא בנה לעצמו מאגר דימויים אשר מזוהה איתו והם חוזרים על עצמם בשלל וריאציות, בה המציאות כולה הופכת בציוריו לזירת טבע דומם שקפא. יצירתו כאמור עוסקת בזיכרונות מהשואה, אך למעשה היא מרחפת מעבר לתיעוד הזיכרון או לעיסוק באמנות כטיפול בפוסט טראומה.