מכירה: Auction 140 תאריך המכירה: 29.01.2011 Item: 83

מרסל ינקו

1984 – 1895 ”שמש בגבעון דום”, שמן על בד, 81X116 ס”מ, חתום. מדבקת ינקו אטלייה בגב. מקוריות הציור אושרה ע”י גב’ דדי ינקו, בת האמן. ב 1941- הגיע ינקו עם אשתו ושתי בנותיו לארץ ישראל… הוא הופיע בשמי האמנות שלנו ככוכב שביט ולא עברו חודשים רבים עד שרכש לעצמו מקום כבוד ואף השפעתו החלה מתפשטת ונותנת אותותיה על הציירים הצעירים. פרט לכישרונו הטבעי ולמרצו הרב, היה לו גם יתרון חיצוני לא מבוטל: שמו הלך לפניו באירופה ורבים מאמני העולם הגדול סמכו ידיהם עליו. אך גם הצופים הבלתי משוחדים ”נכנעו” לו, כי בכוח אמנותו הוא כפה עליהם את חזותו האישית… מבקר האמנות של ”הארץ”, ד”ר חיים גמזו, תיאר את ינקו כ”אמן אנושי, המזלזל אמנם תכופות בבעיות הצבע, אך מוסר בתמונותיו חוויה אינטלקטואלית כנה, היוצר עולם מיוחד, מעודן, לא ארצי, מואר בהקרנה סהרורית”. עוד הוא כותב כי המסתכל בתמונותיו הנוכחיות של מרסל ינקו ייווכח, עד כמה הפך מכחולו הזריז את ניצני האבסטרקציה ליער של חוויות ממשיות. אומנם אין עולמו של ינקו העולם הריאליסטי; דמויותיו נעות בתאורה לילית ומעין היפנוזה סהרורית מפכה מכל קומפוזיציה. ואם כי עולמו הוא, תכופות, מעין סיטרא-אחרא של עולמנו, הרי המרחק בין שני העולמות הללו אינו גדול(…) מרסל ינקו של עכשיו רחוק מהדאדאיזם. הוא מופיע עתה במלוא זוהר אנושיותו הלבבית, ומחרוזת גווניו אם אינה תמיד מובנת לצופה הרגיל,הריהי תמיד קרובה קירבה נפשית לעין הבוחנת, הצמאה לטונאליות הצבעים כמו שהאוזן צמאה לטונאליות המוסיקאלית”. א. ב. יפה, מרסל ינקו, הוצאת מסדה, 1982 .

הערכת מחיר: $40,000 - 50,000

נמכר ב: 43700

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: מרסל ינקו

מרסל ינקו נולד בבוקרסט רומניה ב-1895 ואת תולדות חייו ניתן לחלק לשני פרקים עיקריים: 46 שנים באירופה ו-34 שנים בישראל. כישרונו האמנותי התגלה מוקדם ע"י מורהו יוסף איסר שהטמיע בו את יסודות האמנות הקלאסית אשר השפעותיהם ילוו את יצירותיו במשך כל חייו. ינקו ייסד את כתבי העת הספרותיים "הסמל" ו"הקריאה" בהם פורסמו רישומיו לראשונה ובגיל 20 נסע ינקו ללמוד אדריכלות במכון הפוליטכני בציריך וחבר לתנועת ה"דאדא" המורכבת מקבוצת אמנים אוונגרדים צעירים אשר פעלו בקברט וולטר. ינקו לקח חלק גדול בפעילויות התנועה, הציג תערוכות, פרסם מניפסטים וכתבי עת ובין היתר יצר ינקו בעצמו את המסכות שעמם הופיעו האמנים ואף השתתף במופעים. באותה התקופה ינקו היה גם חבר בקבוצת "חיים חדשים" אשר אירגנו פעילויות אומנותיות ואינטלקטואליות. ב- 1922 לאחר שבילה זמן מה בפריז, חזר ינקו לרומניה ורוב יצירותיו התמקדו במראות הנוף המקומי, דמויות כפריות ונושאים קלאסיים שטופלו באופן מודרניסטי. סגנונו התאפיין בצבעוניות כהה ואלמנטים קוביסטיים בעקבות פיקאסו וג'ורג' בראק, ובמקביל היה שותף במספר קבוצות של אמנים בני רומניה אשר קידמו את רעיונות המודרניזם. למרות הצלחתו המקצועית ברומניה, ב-1940, בתחילת מלחמת העולם השנייה, החליט מרסל ינקו לעלות לארץ ישראל יחד עם משפחתו. עם הגעתו לארץ חל שינוי רב בסגנונו הציורי והאדריכלי הודות לאור הים תיכוני שחדר לפלטת הצבעים שלו. הוא היה נוהג לשאת עימו פנקס ובו רשם את הנופים שראה ובשובו לסטודיו צייר את המראות החדשים בצבעים עזים. ציוריו מאותה תקופה מתארים את מראות הארץ ותושביה וגם את המאבק ההרואי לעצמאותו וב-1948 ייסד יחד עם אמנים נוספים כגון זריצקי ושטרייכמן את קבוצת "אופקים חדשים". ב- 1953 ינקו רצה למצוא דרך לשקם את הכפר הערבי עין חוד ושכנע אמנים ופסלים להתיישב יחד עימו בכפר. מרסל ינקו היה חלק מבית הספר "סטודיה", ובהמשך לימד במוסדות נוספים ובמסגרות לימוד שונות בעין הוד. בעשרים השנים האחרונות בחייו הוא פעל לקידום הכפר עין הוד, כתב מאמרים אודות הנושאים שהעסיקו אותו בצוריו ובשנת 1967 הוענק לו פרס ישראל על עבודתו. עבודותיו האחרונות מבטאות חזרה מוחלטת אל המופשט והגיאומטרי.