אודות: אביבה אורי
אביבה אורי נולדה בצפת בשנת 1922. כבר בנעוריה החלה אורי לעסוק בציור, עיסוק שלא זכה לעידוד מצדו של אביה. למרות זאת, שיעורי האמנות הראשונים שלה נערכו בשנת 1943 אצל
משה קסטל תוך ניהול רומן בין השניים שבגינו הפסיקה אורי את שיעוריה אצלו. בשנת 1944 החלה ללמוד אמנות בשנית, הפעם אצל הצייר דוד הנדלר אשר היה בן זוגה עד סוף חיה. בתחילת דרכה, בשנות ה-50, התבססו רישומיה של אורי על נופים, פורטרטים ומראות, אך כבר אז היוו אלה רק בסיס לציוריה. בשלהי שנות החמישים הפכו הנושאים בציוריה של אורי מפיגורטיביים למופשטים יותר ויותר תוך שמירה על תחושה צורנית חזקה. הרכיבים בציוריה מופיעים כשיכבה על גבי שיכבה, מסתירים אלו את אלו. מוטיב המופיע בכל שלבי יצירתה של אורי הינו המלבן – בעבודות רבות מתייחסים המלבנים ל"קברים נסתרים" או ל"טנקים שורדים", אצל אורי המוות שביצירה והיצירה שבמוות הם היפוכים שגורים. עבודותיה של אורי סובבות סביב קומפוזיציות מדוייקות אותן יצרה ברישום קווים אקספרסיבי ומורכב, הקווים בעבודותיה מביעים רגשות עזים וסערות נפש תוך כדי שליטה מלאה בקו ובקומפוזיציה. מתחילת דרכה ועד סוף שנות השישים היו עיקר ציוריה מבוססים על הצבעים השחור והלבן בלבד. הצבע השחור ברישומי הגיר שלה עבה, סמיך ואפל. לקראת סוף שנות ה- 60 החלה אורי לעשות שימוש ביותר ויותר צבעים בהשפעת הפופ ארט, כולל שימוש בצבעי שמן ואקריליק על גבי בד, אולם המשיכה במקביל גם בעבודה עם הנייר כמדיום עיקרי. גם כאשר עשתה שימוש בצבע, בדרך כלל עדיין היה הגיר השחור הבסיס לציור. אביבה אורי ציירת ישראלית אשר נודעה בעיקר בזכות רישומיה. מי שנחרטה בתודעה הציבורית כאישיות רבת מסתורין ואחת מן היוצרות המשפיעות בעולם האמנות הישראלי.
