מכירה: Auction 140 תאריך המכירה: 29.01.2011 Item: 139

יגאל תומרקין

נ. 1933 פאטה מורגנה, 1973-1974, שמן וטכניקה מעורבת על בד, 130X130 ס”מ, חתום ומתוארך מאחור. מקור: אוסף גבי ועמי בראון. ספרות ותערוכה: מבחר אמנות ישראלית מאוסף גבי ועמי בראון, משכן לאמנות עין-חרוד, אוקטובר 2009 – ינואר 2010 , עמ’ 97 (מצולם). בין אוקטובר 73 לפברואר 74 , עוד בטרם קָרַש הדם בפצעי הלוחמים במלחמת יום הכיפורים, כבר עמל יגאל תומרקין על תערוכת יחיד מקפת של ציורי המלחמה, שאותה יציג בשחר 1974 ב”ביתן הלנה רובינשטיין” בתל-אביב. ציורים בזמן אמת ובבחינת (על משקל הכתוב בציורו הידוע של יאן ואן-אייק) – ”יגאל תומרקין היה כאן”. הציורים צוירו כולם על בד בצבעי אקריליק עזים וזרחניים-לכאורה, תוך שנוקטים בהדפס-רשת שלצילומי קרב וציטוטים אמנותיים, לצד עבודת מכחול מופשטת-פעולתית ובשילוב סימנים ברוח ה”פופ-ארט” האמריקאי (אותיות, חצים, מטרות-ירי ועוד). בין דימויי המטוסים, הטנקים, מיכשור ראיית לילה (SLS) ואפילו חרקים מטילי אימה – בלטו בתערוכה שני ציורים גדולי מידות: באחד נראו שלושה צילומי דיוקן של משה דיין, ובאחר – הציור הנוכחי – צילום מוכפל של דיוקן אריק שרון. דיין ושרון – שני גיבוריה, לטוב ולרע, של המלחמה ההיא. תומרקין, שהיה מסונף במהלך המלחמה כ”עיתונאי” לאוגדת שרון, ניהל יומן אישי וצילם: ”צילמתי את המלחמה האחרונה. ראיתי במו עיני את הזוועה הגמורה של תוצאותיה. הצילומים אינם מבקשים לשחזר את ההרס ההוא. המציאות – ואפילו הצילום, כשנראה כדוקומנט – חזקים מכל ציור. (…) הז’ורנליזם האובייקטיבי-פחות-או-יותר של הצילומים השתנה לז’ורנליזם סובייקטיבי של חוויה אישית…” (Israel Magazine ,Vol.6, no.4, 1974, p.31 ). בציורים שונים בסדרת ”מלחמת יום הכיפורים” שיבץ תומרקין דימויי סוסים ולוחמים מתוך ציור המופת של פאולו אוצ’לו, ”קרב סן-רומנו” (1457-1451), המפורסם שבשלישיית הציורים בנושא, וזה המצוי ב”גלריה הלאומית” בלונדון. תחת ידו של תומרקין הפכה תמונת הקרב של אוצ’לו לסוסי קרוסלה חביבים ועליזים ולבובות משחק משעשעות שנקלעו למין ”איזו מלחמה נחמדה”. הגוונים הכמו-זרחניים מאירים מתוך חשיכה בה מתנהלת המערכה הגדושה בסימני תנועת כוחות (חצים), הרס (איקסים) ואסון (כתמים מותזים). מעל התמונה העכשווית-הקלאסית בו בזמן, זו המעלה את ייצוג המלחמה הפרטיקולארית אל העל-זמני ואף המיתולוגי שבמלחמות בכלל, הדפיס תומרקין בהכפלה את דיוקן ראשו של אריק שרון הפצוע. אירוניה והערצה נמהלו זו בזו, עת התחבושת סביב המצח מתפקדת כמין הילת קדושים בציור רנסאנסי, אך אותיות ח”כ הרשומות באדום על התחבושת השמאלית מרמזות על המניפולציה הפוליטית של האלוף האקטיבי והאמביציוזי. עיקרון ההכפלה המודפסת בדפוס רשת על בד זכור לנו היטב מציוריו של אנדי וורהול, מי שגם הירבה בייצוג מנהיגים (ממאו טסה-טונג ועד לגולדה מאיר), בהטמיעו אירוניה השוללת כל הילה מהדיוקנאות המשועתקים. טקסט היומן האישי של תומרקין , המודפס אף הוא בחלקו, חושף את תרגיליו של שרון, המתנהל בתמיכת ”חסידים שוטים ואמצעי התקשורת” ותוך סירוב פקודות אל עבר ההנצחה העצמית כגיבור מלחמה: ”…מרשה לעצמו לחטוא בחוסר לויאליות, שם עצמו לשר ושופט על מפקדיו (…)גם אם מדובר היה בגאון שאין שני לו, אדם שרמתו גובלת באלוהות והוא הכוכב היחיד בדורו וכל הסובבים אותו אינם מגיעים לקרסוליו (…), ודאי שאין זה נסבל אם מדובר באדם שלא הוכיח כישוריו (…). יש לי חשש שיחידות האוגדה נשלחו להסתערות ללא תוכנית וללא הגדרת משימה…”. הציור הזה, מעבר לערכיו האסתטיים הגבוהים, הוא מסמך היסטורי ומבע אמנותי עזים, המערערים על דמות המנהיג כ”אדם אל” והמייצגים את המלחמה כמשחק מחריד בו משתעשעים מנהיגים בחיי חייליהם. גדעון עפרת

הערכת מחיר: $8,000 - 12,000

נמכר ב: 21850

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: יגאל תומרקין

יגאל תומרקין נולד בשנת 1933 בגרמניה, עלה לארץ בגיל שנתיים עם אמו וגדל בתל אביב. בגיל צבא תומרקין התגייס לחיל הים ושירת כמדריך חבלה, במקביל החל לראשונה ליצור פסלונים של חיות אשר החלו להימכר בחנויות. לאחר שחרורו החל להעמיק בעולם האמנות והלך ללמוד פיסול אצל האמן רודי להמן בכפר האמנים עין הוד. בסוף שנות החמישים לאחר תקופה של מספר שנים שבהם התגורר במדינות שונות ברחבי אירופה, נחשף תומרקין לתנועת ה'דאדא', לאמנות הפופ ולאמנות המחאה האוונגרדית, תנועות אמנותיות אלו השפיעו על יצירותיו של תומרקין באופן מהותי. בשנת 1960 חזר לישראל והחל לפסל בגרוטאות שונות ובברזל, במהלך מלחמת יום הכיפורים התלווה תומרקין לכוחות צה"ל כצלם וככתב צבאי. יצירותיו של יגאל תומרקין לאחר חזרתו ארצה היוו שינוי משמעותי בנוף האמנות הישראלית שעסקה באותה עת בעיקר בביטויים רגשיים מופשטים ופנימים. עבודותיו, אשר התבססו על טכניקת האסמבלאז', הביאו לאמנות הישראלית ביטויים של מחאה תרבותית ופוליטית, לצד השפעות של אמנות הפופ. לאורך השנים הופיעו בציוריו ובפסליו דימויים פואטים המעומתים עם שפה אקספרסיבית בוטה ואנטי מלחמתית, אלו מעידים על מעורבותו העמוקה בתרבות ובאקטואליה הישראלית. מעבר לעיסוקו העיקרי בפיסול יצר יגאל תומרקין לאורך השנים עבודות רבות גם במדיות אחרות כמו הדפס, ציור וצילום. לצד יצירות קטנות הוא הרבה ליצור ולהציב פסלים ואנדרטאות שונות ברחבי הארץ. חשיבתו לאמנות הישראלית היא מהותית לאין שיעור ועל כן זכה בפרס ישראל לפיסול לשנת 2004.