מכירה: Auction 138 תאריך המכירה: 17.07.2010 Item: 133

יחזקאל שטרייכמן

1993 – 1906 צילה יושבת, שמן על בד, 65X50 ס”מ, חתום. חתום מאחור. מקור: אוסף גבי ועמי בראון. יחזקאל שטרייכמן (1993-1906) נמנה עם בכירי האמנים הישראלים בכל הזמנים – רב-אמן שהיה למקור סמכות מלומד, אך מעולם לא חדל למרוד בסמכות, לחקור ולהתנסות, להעמיק בכל כדי להגיע לאיכויות גבוהות בציור. שטרייכמן, שהיה בין סוללי הדרך של האמנות המקומית, עלה בגפו לארץ ב-1935. לאחר לימודי אמנות בבצלאל (1926-1924) ובאקדמיה לאמנויות יפות בפירנצה (1931-1927) התערה בקהילת האמנים של תל-אביב. תחילה צייר בדירה זמנית ואחר כך בדירתו הקבועה, אך כמעט כל חייו צייר בביתו. את צילה אשתו הכיר כשגרו באותו בניין ברחוב בורוכוב בתל-אביב. שם גם החל לציירה ולא חדל עד יום מותו, והוא בן 87. מערכת יחסיו המורכבת עם צילה כמו מחלחלת מתוך המציאות של ביתם הקטן בתל-אביב הישנה אל בד הציור, ושטרייכמן מפלרטט עם צילה על הבד. היא נמצאת לצדו בראשית העבודה על כל ציור חדש, כעוגן להנעת היצירה – אך מרגע שלכד את דמותה אין היא נחוצה לו עוד והוא עושה איתה כל שיחפוץ: מפרק ומרכיב-מחדש, דוחה ומקרב בו-בזמן. פעם אחר פעם הוא חוזר אל הבד לתקן, לשנות ולהמשיך את הדיאלוג הבלתי פוסק עם צילה, עם הבד. מתוך טקסט התערוכה בגלריה של אוניברסיטת תל-אביב ’יחזקאל שטרייכמן: צילה רבת הפנים’

הערכת מחיר: $30,000 - 40,000

נמכר ב: 18975

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: יחזקאל שטרייכמן

יחזקאל שטרייכמן נולד בקובנה שבליטא הרוסית ולמד ציור אצל הצייר היהודי צאסן (מאסנבלום). בשנת 1924 עלה לארץ ולמד אמנות ב"בצלאל", בתום הלימודים למד אדריכלות בבית הספר הלאומי הגבוה לאומנויות יפות בפריז ולאחר מכן למד באקדמיה לאמנות בפירנצה. ב-1936 עלה בשנית לארץ והתמקם בתל-אביב, שם פגש את צילה הכהן-וואלק איתה התחתן, ואותה צייר רבות לאורך השנים. שטרייכמן היה חלק מצוות מורי "מכון אבני", ממקימי בית הספר לציור "הסטודיה" וממייסדי קבוצת "אופקים חדשים", והציג בכל התערוכות הקבוצתיות של הקבוצה. שטרייכמן הוא אחד מאבות "ההפשטה הלירית" בישראל, שחיברה את הציור הישראלי עם המגמות העולמיות ועם אסכולת פריז בפרט. במהלך שנות השלושים צייר שטרייכמן בעיקר נושאים מסורתיים ופיגורטיביים, כגון ציורי דיוקן, עירום נשי, תיאורי פנים ומעט תיאורי חוץ. בציורים אלו כבר ניכר החיפוש שלו אחר הפשטה, ומשיכות המכחול בהם עזות ואקספרסיביות. עם הזמן הפכו ציוריו של שטרייכמן ליותר מופשטים, ובמקום אובייקט מרכזי הפכו ציוריו בשנות ה-50 למארג של משטחים וכתמי צבע הממלא את כל שטח הציור, שעליהם עוברים קווים רשומים במכחול או עיפרון. החל מסוף שנות ה-50 הפכו ציוריו של יחזקאל שטרייכמן למופשטים יותר ויותר, אך בכל זאת שומרים על דיאלוג עם הנוף הישראלי. עם זאת, מפעם לפעם מופיע גם בתקופה זו דיוקן פיגורטיבי. יחזקאל שטרייכמן זכה בפרס דיזינגוף היוקרתי שלוש פעמים (1944, 1954 ו-1969) ובשנת 1990 קיבל שטרייכמן את פרס ישראל.