מכירה: אמנות ישראלית ובינלאומית - מכירה 198 תאריך המכירה: 15.12.2024 Item: 54

ראובן רובין

נוף הגליל והכנרת,
שמן על בד, 54×73 ס"מ,
חתום.
מקוריות הציור אושרה ע”י גב’ כרמלה רובין, בית ראובן, תל אביב.

מקור: אוסף לאה ויעקב זיסקינד, ירושלים

פעמים רבות צייר ראובן רובין את נופי הכנרת והגליל ולא שבע. חלוצי העלייה השנייה, שהתיישבו על חופי הימה הכחולה, כינו אותה ”הקוסמת האכזרית” על שום שכישפה אותם ביופייה. ימת הגליל העתיקה המוקפת הרים, הייתה אבן שואבת לא רק לחלוצים ולמתיישבים אלא גם לציירים. כל צייר שעלה לארץ והגיע לחופי יפו, נשלח מיד למסע צפונה, על מנת שיתבשם מיופיין ומרוחניותן של טבריה וצפת הגליליות. לצייר את צפת היה מעין טקס חניכה להיותך צייר נוף ארץ-ישראלי, וראו את ציורי צפת של זריצקי מ-1924. שנתיים אחרי שהגיע לארץ בפעם השנייה, ב-1925, צייר רובין את הכנרת בכמה גרסאות נודעות, כשהוא מדגיש את התום והקסם הרומנטי שלה. דמיונם של בני דור שנות העשרים והשלושים הטמיע כל כך את פולחן קסמה של ארץ ישראל, שהם הרשו לעצמם להתנתק מהמראות הריאליים ולהוסיף שבילים, להגביה הרים, לצופף עצים, ולפזר דוק של אגדה על הנוף הנראה לעין. נראה שציור זה של ראובן, שמאפיין את סגנונו בשנות השלושים והארבעים, בונה את הקסם של ים כנרת בחוכמת ציירים: הוא משבץ את הכנרת, כמו צורף, כעין כחולה בלב תכשיט יקר, מוקפת בנוף הררי שחובק אותה בתוכו. הסביבה כולה מזרחית-כפרית, משופעת בבתים מדורגים, עצי זית וקברים קדושים, מוארת באור-יקרות. מבלי שיכול היה לנחש את עוצמת הסכסוך הפוליטי שיפרוץ באזור בעתיד שלא-נראה אז לעין, צייר ראובן את השביל הלבן העולה אל ההר, את הערבי על חמורו המטפס לאיטו ואת עלוות עצי הזית שבתקופה זו בציורו הפכו כסופות, צמריריות ורכות. שימוש נרחב בצבע לבן ובכתמי ”היילייטס” מאפיין את השלב השני בציורו הארץ-ישראלי של ראובן: מה שצויר עשור קודם לכן בשכבות צבע יבשות ושטוחות, ויצר צורות נפרדות, הפך עכשיו לכתמי ומטושטש, מודגש בתאורה חזקה. הכפר הערבי, הרוכב עם חמורו, מטע העצים – אמנם נמצאים שם, אך המרחב כולו נראה דומם, ריק וחלומי, כפי שהכתיב החזון המצועף של ראובן ובני זמנו. והכנרת, כחולה כחלום, רגועה, ללא אף גל.
ד”ר טלי תמיר

הערכת מחיר: $80,000 - $120,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ראובן רובין

ראובן רובין נולד ברומניה בשנת 1893 ונודע בתור אחד האמנים הישראליים החשובים והמשפיעים עד עצם היום הזה. בהיותו בן 19 עלה לראשונה לישראל והחל את לימודיו בבצלאל אקדמיה לאמנות בירושלים. פחות משנה לאחר מכן, כבר עזב לפריז ובהמשך לניו יורק. בשנת 1923 עלה בשנית לארץ ישראל והפך לאחד האבות המייסדים של הציור הארץ-ישראלי.
ראובן של שנות ה- 20 נתפס כאמן החילוני אשר מגשים את חלום הציונות ומהות הישראליות הישנה והטובה. רובין נמנע מלעסוק במתח של שנים אלה ובמקום, בחר להציג אידילייה של יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, חלוצים ובורגניים. הוא התייחס לדמויותיו באהדה טבולה בתום ובצניעות, שותל שלל סמלים בציוריו. ברבים מציוריו, כלל שתילים, פרחים ועצים שמבטאים התחדשות, צמיחה ופריון. הדמויות בציוריו משנות ה- 20 גדולות וחסונות, סמל לנטיעה באדמה, בדומה לטריפטיך המפורסם משנת 1923, פירות ראשונים, אשר מוצג במוזיאון ישראל. רובין שילב חיות רבות בציוריו, מחד סמל להרמוניה, ומאידך סמל לפשטות ועמל. העלייה השלישית והרביעית היוו סמל לבורגנות החדשה, והיו בעלות אופי מודרני, וכך גם ראובן רובין הושפע מהסגנון הפרימיטיבי של גוגן ומאטיס. ציוריו משנים אלה נדירים בחשיבותם בציור הארצישראלי של ראשית המודרניזם המקומי.
בשנות ה- 30 ציוריו הפכו כהים יותר בהשפעת אסכולת פריז, אך גם עקב מאורעות תרפ“ט שהעיבו על האווירה של היישוב. בהמשך הרבה לצייר נופים של ירושלים, צפת, טבריה והרי הגליל בצבעוניות משתנה, אך הצבע הירוק שלט בפאלטה. עצי הזית בדרך לירושלים או צפת הפכו לסימן ההיכר של ראובן רובין, אפופים אווירה מיסטית בסגנון נאיבי.
בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לציור וציוריו מעטרים את משכן הכנסת, בית הנשיא ומעון ראש הממשלה.