מכירה: מכירת אמנות עכשווית תאריך המכירה: 07.07.2024 Item: 61

ציבי גבע

דיפטיך: בלטה, 2005 ,
אקריליק וקולאז' על בד,
120×180 ס"מ,
חתום ומתוארך מאחור.

ציבי גבע הוא אמן ישראלי יליד קיבוץ עין שמר ואחיו הבכור של האמן אביטל גבע. כשהיה בן 16 החל את לימודי האמנות במכון אבני ובין השנים 1976 – 1979 רכש את השכלתו האמנותית ב׳מדרשה׳ לאמנות אצל רפי לביא. בתום לימודיו החל בהוראה ב׳מדרשה׳. ההכרה בגבע כאמן צעיר ומבטיח החלה בשנת 1984 , כאשר זכה במלגת לימודים מקרן התרבות אמריקה-ישראל וכך העשיר את השכלתו האמנותית בניו יורק סטודיו סקול שבניו יורק ( 1985-1987 ). ציבי גבע השתתף בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם, ביניהן במוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, המכון לאמנות עכשווית בבוסטון וב -2015 ייצג את ישראל בביאנלה בוונציה. גבע קיבל מענקים ופרסים רבים על עבודתו האמנותית, ביניהם ב -1997 זכה בפרס סנדברג לאמן ישראלי על ידי מוזיאון ישראל, ב- 2004 זכה בפרס קרן אווה ומנדל פונדיק לאמנות ישראלית על ידי מוזיאון תל אביב ובשנת 2010 זכה בפרס מפעל חיים מטעם משרד התרבות והספורט לאמנות ועיצוב. עבודותיו של גבע נמצאות באוספים ציבוריים ופרטיים החשובים בעולם, ביניהם מוזיאון ה MOMA שבניו יורק, המוזיאון היהודי בניו יורק ומוזיאון תל אביב לאמנות. כיום גבע חי ויוצר בתל אביב-יפו ובניו-יורק כאשר הוא גם משמש כפרופסור בבית הספר לאמנות חזותית בניו יורק, באוניברסיטת חיפה ובבית הספר "המדרשה" לאמנות. יצירותיו של גבע עוסקות במצב הפוליטי המורכב בהקשר הישראלי-פלסטיני, ומאופיינות בייצוג סמלים וסטריאוטיפים מקומיים טעונים מבחינה תרבותית ופוליטית. אלו נובעים מאירועים אקטואלים אשר דרשו לייצר אמנות שאיננה עוד מנותקת מהמציאות, אלא אמנות שתכיל ובעיקר תגיב לקונפליקטים פנימיים בארץ. כך, ניתן לראות בעבודותיו את השימוש החוזר בדימויים כמו כאפייה ערבית, קוצים, פרחים, ציפורים והרים המופיעים לפעמים לצד טקסט. השימוש במערכות של סימנים המקיימים ביניהם קשרים מורכבים ומרומזים, הינו מהלך מוכר שנראה גם אצל מורו של ציבי גבע- רפי לביא. לביא היה ממבשרי ומפתחי האמנות המושגית בארץ, שדרשה את הבנת הצופה על מנת לפענח היצירה ויתרה מכך, הפעילה אותו כאשר היא עוררה במוחו תהיות, דבר המתקיים גם בעבודותיו של גבע. לפיכך, סגנונו האמנותי משלב השפעות של אמנות מופשטת אמריקאית עם מוטיבים ממורשת התרבות המקומית. פלטת הצבעים של ציבי גבע הינה מצומצמת אך, הנחת המכחול מייצרת מרקמים גסים המקנים לצורות ולדימויים המצוירים כוח ויכולת לתקשר עם הצופה ולהעלות את נקודת מבטו הביקורתית של האמן ביחס לחיים המשותפים בארץ. עבודותיו של ציבי גבע תרמו רבות להתגבשות השפה האמנותית בארץ באותה התקופה ועל כן, יצירותיו נחשבות כאבן דרך בזירת האמנות הישראלית.

הערכת מחיר: $12,000 - $16,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ציבי גבע

ציבי גבע נולד בקיבוץ עין-שמר וכיום חי ועובד בתל אביב ובניו יורק. יצירות האמנות של גבע מתייחסות למצב הפוליטי המורכב בקיום הישראלי-פלסטיני המקומי. מראשית עבודתו ניתן לראות את ההתמודדות עם הנושא על ידי ייצוג מוטיבים מקומיים ספציפיים של זהות מקומית הטעונים במשמעות פוליטית ותרבותית. דימוי חוזר הוא הסטריאוטיפ של הערבי, בעל הכאפייה, השפם והחוסר באישיות ייחודית למראה. הדימוי של הכאפייה לדוגמא, הוא מושא התייחסות כלל ערבית מוכרת, זהו סמל תרבותי מוצהר שנעשה לאורך השנים לסמל מזוהה עם המאבק הפלסטיני לכינון זהות ומדינה. בעבודתו יש פירוק מושגי יסוד בכוונה לערער את הקשרם. בתערוכות של גבע היצירות מוצבות בחלל באופן שבו ניתן לראות עיסוק ביחסי כובש ונכבש. האובייקטים אותם מצייר גבע קשורים באופן ישיר לחברתי ולפוליטי ולהקשר התרבותי. האובייקט המצויר מבקש להצביע לא רק על האובייקט עצמו אלא להבינו בהקשר ביקורתי ונקיטת עמדה במרחב הציבורי. האמן יוצר בסדרות, בין הדימויים החוזרים ביצירותיו ניתן לראות כאפיות, בלאטות, חלונות, קוצים, פרחים, ציפורים והרים. ציורי הפרחים כמו ציורי הציפורים מאופיינים באלמנט ההקפאה, סטטיות ומלווים בתחושת ריקנות. הציפורים והפרחים השחורים נגלים כנטולי חיים. כל יצירה עומדת בפני עצמה אך מהווה חלק מסדרה ומתחברת עם ההקשר הפוליטי, המקומי והתרבותי. ציבי גבע השתתף בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם, ביניהם במוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, המכון לאמנות עכשווית בבוסטון וב-2015 ייצג את ישראל בביאנלה בוונציה. גבע קיבל מענקים ופרסים רבים על עבודתו האמנותית, ביניהם ב-1997 זכה בפרס סנדברג לאמן ישראלי על ידי מוזיאון ישראל, ב-2004 זכה בפרס קרן אווה ומנדל פונדיק לאמנות ישראלית על ידי מוזיאון תל אביב ופרס משרד התרבות והספורט לאמנות ועיצוב על מפעל חיים ב-2010. עבודותיו של גבע נמצאות באוספים ציבוריים ופרטיים החשובים בעולם, ביניהם מוזיאון הMOMA- בניו יורק, המוזיאון היהודי בניו יורק ומוזיאון תל אביב לאמנות. כיום גבע משמש פרופסור בבית הספר לאמנות חזותית בניו יורק, באוניברסיטת חיפה ובבית הספר "המדרשה" לאמנות.