מכירה: אמנות ישראלית ובינלאומית - מכירה 194 תאריך המכירה: 14.04.2024 Item: 26

יוחנן סימון

דמות בחלון, 1966 ,
שמן על קרטון, 16X22 ס"מ,
חתום ומתוארך.

סימון ידוע בציוריו המתארים את מראות הקיבוץ ונחשב האמן המייצג של התנועה הקיבוצית בסגנון הריאליזם החברתי כשהדימוי המרכזי בציורים מתמקד בקולקטיב והצגת האידיליה שבחיים השיתופיים. שאיפתו להתפתח באמנותו הביאה אותו בסופו של דבר לעזיבת הקיבוץ והמשפחה באמצע שנות ה-50 , לדרום אמריקה. לאחר מסע ארוך בג'ונגלים, לבד עם הטבע, הוא ראה את הנוף בעיניים חדשות. השפעת מראות הטבע העוצמתיים והמרחבים העצומים השפיעו מאוד על סגנון ציוריו. דרום אמריקה היתה עבורו שחרור מוחלט מהמציאות הישראלית וחיי השיתוף בקיבוץ. האופן שבו כצייר מוכר ומשפיע כבן 50 , בחר לשנות לחלוטין את האמנות שלו, היה צעד אמיץ ויוצא דופן. סימון עשה מעבר חד לשימוש בפאלטה צבעונית חדשה לגמרי והחליף סגנון ריאליסטי בסגנון מופשט עם מימד סוריאליסטי של טבע צורני, גאומטרי ואירוטי.

באקספרסיביות רגשית, מראות הקיבוץ התחלפו במראות של הטבע בעלות עושר צבעוני לוהט, אקזוטי, קסום ופנטסטי. הצבעים הפכו לפחות ריאליסטים ויותר חלומיים. במקום צבעי אדמה ומדבר החל סימון להשתמש בורודים, סגולים וירוקים עזים. הנוף הצמחייתי מוצג בסגנון של הפשטה גאומטרית. סימון מעצב מחדש עולם פלורי: סוגים שונים של עלים, פרחים, גבעולים, גזעים בעלי שורש מודגש, עננים מרחפים, עצים, ציפורים, וגם דמויות פיגורטיביות בעיקר של זוגות אוהבים, לצד הטבע האיתן. סימון המאוחר מושפע מאוד מחואן מירו, הצייר הספרדי צרפתי. גם מירו של שנות העשרים והשלושים החל מפתח שפה מופשטת של צורות אורגניות וגיאומטריות עם מימד סוריאליסטי. סימון המאוחר הציע אמנות ישראלית צבעונית, אופטימית מלאת שמחת חיים המעצימה את כוחות הטבע על האדם ובאופן זה היה יוצא דופן לזמנו באמנות הישראלית.

הערכת מחיר: $2,000 - $3,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: יוחנן סימון

יוחנן סימון הוא צייר יליד גרמניה שהפך למזוהה במיוחד עם התנועה הקיבוצית ועם הריאליזם הסוציאליסטי. סימון נולד בשנת 1905 ובשנת 1936 עלה לארץ והתיישב בקיבוץ גן שמואל, שם מצא עצמו עוסק במגוון עבודות, אך כמעט ולא מצייר. יחד עם זאת הכישרון הרב שלו לא נעלם מעיני קברניטי "הקיבוץ הארצי" ואלה גייסו אותו לטובת האדרת התנועה הקיבוצית באמצעות האמנות. הוא צייר כרזות מלאות פאתוס ל"שומר הצעיר", ציורים המציגים את הווי הקיבוץ כמוצלח במיוחד ובפרט סצנות משפחתיות המשלבות אושר ואינטימיות, וכן יצירות המפארות את ערך העבודה ואת יופיה של האדמה (בפרק זמן שזכה להגדרה "התקופה החומה"). כך סימון נבחר לצייר את הכרזה הרשמית של יום העצמאות הראשון וכן כרזה לאחד במאי 1950. ב-1953 ביצע סימון מפנה משמעותי נוסף, הן מבחינת אורח החיים והן מבחינה סגנונית – הוא נפרד מאשתו הראשונה, עבר לתל אביב, והחל לצייר בסטודיו שלו (ששכן בשדרות רוטשילד 125, במרחק קצר מאוד אגב מביתו של צייר מפורסם אחר, יוסל ברגנר) בסגנון שונה לחלוטין מזה שאפיין אותו בקיבוץ. יצירותיו בתקופה זו הפכו מודרניים, מופשטים, צבעוניים מאוד ומלאי אופטימיות – בעיקר בהשפעת המסע לדרום אמריקה – ולקראת סוף ימיו אף עבר סימון לציורים סוריאליסטיים נוסח חואן מירו. סימון ידוע גם בציורי הקיר גדולי המימדים שלו להם נחשף בנסיעותיו לניו יורק ואיטליה. בשנת ה- 50 יצר מס' ציורי קיר באוניברסיטאות, מפעלים ומבני ציבור, ואף על אניות של חברת צים. במסעותיו לדרום אמריקה יצר גם ציורי קיר ידועים בברזיל וארגנטינה.