מכירה: אמנות ישראלית ובינלאומית - מכירה 194 תאריך המכירה: 14.04.2024 Item: 54

ראובן רובין

דייג,
שמן על בד, 73X60 ס"מ,
חתום.

מקוריות הציור אושרה ע״י גב’ כרמלה רובין, בית ראובן, תל אביב.

העיסוק החוזר של רובין בנושא הדיג ביצירותיו נראה כבר בעשורים הראשונים של שנות ה 20 , כאשר ציור הנוף המקומי היווה חלק חשוב מתהליך ההיטמעות של אמנים ילידי אירופה בארץ ישראל. בנוסף, אמנים אירופאים רבים יצאו אל הטבע במטרה לחפש את האקזוטי שעמד כאנטיתזה לתרבות המערב באותה התקופה (1). בהתאם לכך, פעולת הדיג ודמות הדייג עצמו, שימשו עבור ראובן רובין ועבור אמנים נוספים כמושא התבוננות, שמאוחר יותר יבטא גם את הערכים הנחוצים לדמות הציוני לטובת פיתוח הארץ. זהותו של הדייג משתנה לאורך תולדות האמנות ומקבלת בכל יצירה של רובין נדבך נוסף, פעם אחת הדמות מתוארת כדייג ערבי (׳מוכר דגי-הזהב׳, 1926) ופעם אחרת דמותו היא של דייג יהודי על חופי הכנרת (׳דייגים בטבריה׳, 1937). לא ניתן להתעלם מדמיון היצירה שלפנינו לשטיח ׳נס הדגים׳ שיצר רובין בשנת 1966 , כאשר בשתי היצירות דמותו של הדייג מתוארת כגיבור תנכ״י הניצב במרחב שאיננו מבחין בין שמיים לארץ. בחירות מכוונות אלו מקנות למערך כולו ערכים של קדושה ומסתורין שמהדהדים בבירור את סיפור ״נס הדגים״ של ישוע על שפת הכנרת, כשבחלקה האחורי של היצירה ניתן לזהות כפר דייגים שמסמן גם הוא את מיקומה של הסצנה. כך, יוצר רובין דמות היברידית המכילה בתוכה את הזיכרון לדמות הדייג הערבי, את ההיכרות עם דמותו של ישוע ואת דמותו של הפועל הציוני החדש. ההכלאה בין הטיפוסים, מרמזת על שלוש הדתות המרכזיות שחיות זו לצד זו בארץ באותה התקופה. הצבעוניות ביצירה הינה מונוכרומטית למעט האזכור לצבע האדום, הבוהק מסנפירי הדגים ומדגיש את תנועת הדגים הלכודים ברשת הדייג. תנועה זו מתעצמת הודות לשילוב בין קו המתאר השחור לרישום בלבן שמאפיין את סגנונו המאוחר של האמן.

השימוש בצבעים כחול ואדום, מדגישים גם הם את הילת הקדושה שהוזכרה קודם לכן ביחס לדמותו של הדייג. צבעים אלו מופיעים דרך קבע ביצירות נוצריות שונות המתארות את דמותם מריה וישוע. וסילי קנדינסקי (Kandinsky) בספרו ׳על הרוחני באמנות׳ (1912), מתאר את הצבע הכחול כצבע הקורא לאינסופיות וטוהר, צבע המעורר רגש דתי, שמיימי וכמו כן, משמש כצבע מרגיע. (2) הצבע האדום על פי קנדינסקי הוא הצבע המרגש ביותר, הוא שמח, חסר מרגוע, שופע חיים וחיות. מלבד העיסוק והשימוש בדיג ובדמות הדייג כמייצג תופעה מקומית, לדג סגולות נוספות בתרבויות השונות, כאשר ביהדות ובמקורותיה הטקסטואליים, מופיע הדג כסמל לפריון, בריאות, אושר וכן, כמגן נגד עין הרע. לפיכך, יצירה זו הנראית לכאורה כתיאור של סצנה יומיומית, מתגלה כמי שמחביאה בתוכה רבדים שיתגלו רק לאחר התבוננות מעמיקה ויספקו חלון למציאות בה חי ופעל ראובן רובין.

1. ראובן רובין, וכרמלה רובין, מקום חלום: ראובן רובין והמפגש עם ארץ ישראל בציוריו

משנות ה-20 וה- 30, תל-אביב: מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2006, עמ' 21.

2. גילה בלס, הצבע בציור המודרני: תיאוריה ופרקטיקה, תל-אביב: רשפים, 1996, עמ' 202.

הערכת מחיר: $60,000 - $90,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ראובן רובין

ראובן רובין נולד ברומניה בשנת 1893 ונודע בתור אחד האמנים הישראליים החשובים והמשפיעים עד עצם היום הזה. בהיותו בן 19 עלה לראשונה לישראל והחל את לימודיו בבצלאל אקדמיה לאמנות בירושלים. פחות משנה לאחר מכן, כבר עזב לפריז ובהמשך לניו יורק. בשנת 1923 עלה בשנית לארץ ישראל והפך לאחד האבות המייסדים של הציור הארץ-ישראלי.
ראובן של שנות ה- 20 נתפס כאמן החילוני אשר מגשים את חלום הציונות ומהות הישראליות הישנה והטובה. רובין נמנע מלעסוק במתח של שנים אלה ובמקום, בחר להציג אידילייה של יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, חלוצים ובורגניים. הוא התייחס לדמויותיו באהדה טבולה בתום ובצניעות, שותל שלל סמלים בציוריו. ברבים מציוריו, כלל שתילים, פרחים ועצים שמבטאים התחדשות, צמיחה ופריון. הדמויות בציוריו משנות ה- 20 גדולות וחסונות, סמל לנטיעה באדמה, בדומה לטריפטיך המפורסם משנת 1923, פירות ראשונים, אשר מוצג במוזיאון ישראל. רובין שילב חיות רבות בציוריו, מחד סמל להרמוניה, ומאידך סמל לפשטות ועמל. העלייה השלישית והרביעית היוו סמל לבורגנות החדשה, והיו בעלות אופי מודרני, וכך גם ראובן רובין הושפע מהסגנון הפרימיטיבי של גוגן ומאטיס. ציוריו משנים אלה נדירים בחשיבותם בציור הארצישראלי של ראשית המודרניזם המקומי.
בשנות ה- 30 ציוריו הפכו כהים יותר בהשפעת אסכולת פריז, אך גם עקב מאורעות תרפ“ט שהעיבו על האווירה של היישוב. בהמשך הרבה לצייר נופים של ירושלים, צפת, טבריה והרי הגליל בצבעוניות משתנה, אך הצבע הירוק שלט בפאלטה. עצי הזית בדרך לירושלים או צפת הפכו לסימן ההיכר של ראובן רובין, אפופים אווירה מיסטית בסגנון נאיבי.
בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לציור וציוריו מעטרים את משכן הכנסת, בית הנשיא ומעון ראש הממשלה.