מכירה: אמנות ישראלית ובינלאומית - מכירה 194 תאריך המכירה: 14.04.2024 Item: 30

ראובן רובין

צפת, 1950 ,
שמן על בד, 65×81 ס"מ,
חתום. חתום, מתוארך ומתואר מאחור.

מקוריות הציור אושרה ע״י גב’ כרמלה רובין, בית ראובן, תל אביב.

הציור מתוארך ב- 1950 , אך כל-כולו מסגיר עבודת-מעבר מציורי שנות ה- 20 אל ציוריו המאוחרים יותר של ראובן. לכאורה, כרמי הזיתים ה"צמר- גפניים" מסגירים עבודות ראובניות אופייניות משנות ה- 60-40 , אותם נופים אביביים מוכרים מהגליל ומסביבות-ירושלים; אך, די באיתור המשפחה הנחה בצל עץ-הזית העתיק ליד החמור בכדי להחזירנו ל- 1923 של "מבקשי-אלוהים" (חיתוכי-עץ) ואל האם, האב והתינוק הערביים הנחים ליד החמור בסגנון "המשפחה הקדושה" של "הבריחה למצרים". ובית- הקברות הערבי שמאחורי החורבה – כלום אינו מזכיר לנו ציורים של ראובן מהשנים 1926-1923 ? והשביל הבוהק? ומעל לכל, "הדרך לצפת", נושאו החוזר של ראובן (ושל לא אחד ולא שניים מאמני ארץ- ישראל דאז)? שהרי, זוהי צפת הנשקפת לנו בראש ההר הרחוק, ואליה פוסעים שני החסידים בשביל (האם הם שבים מקבר רשב"א במירון?). ואם עוד ספק בלבבכם, ראו את בית-הקברות היהודי הקדום שמשתרע למרגלות העיר הגלילית ומוקף בגדר-אבן מלבנית. אם כן, 1930 בקירוב. באורח חריג ביצירתו, הציב ראובן במרכז הפנוראמה המלבבת חורבה. חורבה חורבתית שכזו אינה זכורה בציוריו. ודומה, שהצייר עשה מעשה ליבוב בנוקטו במה שקרוי "פיטורסקי" – אותה מגמה זכורה מהרומנטיקה של המאה ה- 19 – עיצוב חורבה בלב גן, ארכיטקטורה או ציור. בציור הנוכחי משרת ה"פיטורסקי" את קסם האוריינט, שראובן שבוי בו כל חייו (בעשור האחרון ישמשו שרידים ארכיאולוגיים מקיסריה כתחליף "פיטורסקי). עתה, משתלבת החורבה בארוס החמוקיים העגלגלים של ההרים ובנועם רכותם של הגוונים, אשר כולם יחד מרכיבים מבט מרומם-לב ועין אל ירושלים של הגליל. ואולי בכל-זאת 1950 , זמן קצר לאחר שחרור צפת מהמצור במלחמת- העצמאות? ואז, המשפחה הנחה בצל עץ-הזית היא משפחת פליטים ערבים.
גדעון עפרת

הערכת מחיר: $100,000 - $150,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ראובן רובין

ראובן רובין נולד ברומניה בשנת 1893 ונודע בתור אחד האמנים הישראליים החשובים והמשפיעים עד עצם היום הזה. בהיותו בן 19 עלה לראשונה לישראל והחל את לימודיו בבצלאל אקדמיה לאמנות בירושלים. פחות משנה לאחר מכן, כבר עזב לפריז ובהמשך לניו יורק. בשנת 1923 עלה בשנית לארץ ישראל והפך לאחד האבות המייסדים של הציור הארץ-ישראלי.
ראובן של שנות ה- 20 נתפס כאמן החילוני אשר מגשים את חלום הציונות ומהות הישראליות הישנה והטובה. רובין נמנע מלעסוק במתח של שנים אלה ובמקום, בחר להציג אידילייה של יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, חלוצים ובורגניים. הוא התייחס לדמויותיו באהדה טבולה בתום ובצניעות, שותל שלל סמלים בציוריו. ברבים מציוריו, כלל שתילים, פרחים ועצים שמבטאים התחדשות, צמיחה ופריון. הדמויות בציוריו משנות ה- 20 גדולות וחסונות, סמל לנטיעה באדמה, בדומה לטריפטיך המפורסם משנת 1923, פירות ראשונים, אשר מוצג במוזיאון ישראל. רובין שילב חיות רבות בציוריו, מחד סמל להרמוניה, ומאידך סמל לפשטות ועמל. העלייה השלישית והרביעית היוו סמל לבורגנות החדשה, והיו בעלות אופי מודרני, וכך גם ראובן רובין הושפע מהסגנון הפרימיטיבי של גוגן ומאטיס. ציוריו משנים אלה נדירים בחשיבותם בציור הארצישראלי של ראשית המודרניזם המקומי.
בשנות ה- 30 ציוריו הפכו כהים יותר בהשפעת אסכולת פריז, אך גם עקב מאורעות תרפ“ט שהעיבו על האווירה של היישוב. בהמשך הרבה לצייר נופים של ירושלים, צפת, טבריה והרי הגליל בצבעוניות משתנה, אך הצבע הירוק שלט בפאלטה. עצי הזית בדרך לירושלים או צפת הפכו לסימן ההיכר של ראובן רובין, אפופים אווירה מיסטית בסגנון נאיבי.
בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לציור וציוריו מעטרים את משכן הכנסת, בית הנשיא ומעון ראש הממשלה.