מכירה: אמנות ישראלית ובינלאומית תאריך המכירה: 20.06.2022 Item: 12
שרגא ווייל
בין הקוצים, 1949,
דיו, גואש ועפרונות צבעוניים על נייר,
44X63 ס"מ,
חתום ומתוארך.
רון ברטוש, "שרגא ווייל: אמן בחברה", 1952-1947 , ברוש, תל אביב, 2015 , עמ' 40 (מצולם).
"רבים השואלים ובצדק: 'איך מגיב איש הרוח על השעה המכרעת שאנו נתונים בה?'", את השאלה הזו הציג אויגן קולב במאמרו על אודות מקומו של האמן הישראלי בימי מלחמת תש"ח, והשיב: "אם, חלילה, יעמדו האמנים מן הצד דווקא לעת כזאת, כשהעם כולו נתון במערכה, כי-אז יפגם שמה הטוב של האמנות עצמה בימים הבאים. [...] כדי שתתפוס האמנות בחברתנו לעתיד לבוא את המקום הראוי לה, חייב האדם היוצר להוכיח, כי לעת צוקה ומצוקה ידוע-ידע היכן מקומו [...] על האמן העברי מוטלת היום החובה - וכיום יותר מכל עת: להיות מצפן-מצפון לעמו ולמעמדו" ("השעה והאמן העברי", עתים, 13.2.1948). דברים אלה היו חלק מן הדיון בשאלה על תפקידה של האמנות בימי מלחמת השחרור, שאלה שהעסיקה את אנשי הרוח והאמנים, וביניהם גם את שרגא ווייל. עברו רק כמה חודשים מאז עלייתו של שרגא לארץ-ישראל והצטרפותו לקיבוץ העוגן הצעיר, וכבר פרצה מלחמת העצמאות, ובשוליה הקרב התרבותי של תקופת המשבר. עבור שרגא המציאות היתה נושא ותכלית, והוא מיד נטל על עצמו את חובת האמן להיות מעורב ומגיב. בציור הנוכחי מתואר חייל הכורע ברך בין הקוצים ומעדר את האדמה בעזרת את חפירה קטנה על מנת לשתול שתיל. ברור לנו וגם לחייל כי המלחמה נמשכת מסביב: הוא חבוש כובע גרב פלמ"חניקי, לבוש מדים, נעליים וחגוֹר צבאיים, והוא מצוייד בנשקו. אך למרות זאת הוא מניח את תיקו וקסדתו בצד כמו גם את מימייתו. זוהי אתנחתא של התכנסות פנימה (ראו את ארשת הפנים השלווה) ופעולה קטנה של תיקון הטבע (אולי מנזקי המלחמה), אך יותר מכל זוהי מחווה קטנה המעידה על תקווה כבירה הצופה אל היום שאחרי המלחמה, אל היום בו האדמה תחלים ומתוך הקוצים יצמח השתיל שזה עתה נזרע ויישא פרי. אם נרצה, יש בכריעת הברך גם מחווה של צניעות, קידה, וביטוי לפן אנושי ורגיש אצל החייל, ברוח הדברים שכתב דוד מלכין בהקדמה לתערוכת "חיילים מציירים" שנערכה בגלריה מקרא-סטודיו בה השתתף גם שרגא ווייל: "השאיפה לא להרחיק את החייל ממקורו האנושי, להשתית את הלוחם על האדם, לשלוח לקרב לא מכונות-רובוטים אלא נושאי חזון וריעות, אנשים פתוחי הגות ורגש". הציור הנוכחי הוא אח לציור "חילופי משמרות", שנמכר בתירוש במכירה קודמת ( 17,250$). אלו הם שני ציורים בצבע שצוירו בזמן מלחמת תש"ח ועל מלחמת תש"ח, אשר מציגים רגע מינורי, שולי לכאורה, עדין ושקט, בתוך המאורע ההיסטורי של "הרעש הגדול" (כפי שנהג חיים גורי לכנות את המלחמה), ושני ציורים חשובים ונדירים במכלול יצירתו של שרגא ווייל.
רון ברטוש
דיו, גואש ועפרונות צבעוניים על נייר,
44X63 ס"מ,
חתום ומתוארך.
רון ברטוש, "שרגא ווייל: אמן בחברה", 1952-1947 , ברוש, תל אביב, 2015 , עמ' 40 (מצולם).
"רבים השואלים ובצדק: 'איך מגיב איש הרוח על השעה המכרעת שאנו נתונים בה?'", את השאלה הזו הציג אויגן קולב במאמרו על אודות מקומו של האמן הישראלי בימי מלחמת תש"ח, והשיב: "אם, חלילה, יעמדו האמנים מן הצד דווקא לעת כזאת, כשהעם כולו נתון במערכה, כי-אז יפגם שמה הטוב של האמנות עצמה בימים הבאים. [...] כדי שתתפוס האמנות בחברתנו לעתיד לבוא את המקום הראוי לה, חייב האדם היוצר להוכיח, כי לעת צוקה ומצוקה ידוע-ידע היכן מקומו [...] על האמן העברי מוטלת היום החובה - וכיום יותר מכל עת: להיות מצפן-מצפון לעמו ולמעמדו" ("השעה והאמן העברי", עתים, 13.2.1948). דברים אלה היו חלק מן הדיון בשאלה על תפקידה של האמנות בימי מלחמת השחרור, שאלה שהעסיקה את אנשי הרוח והאמנים, וביניהם גם את שרגא ווייל. עברו רק כמה חודשים מאז עלייתו של שרגא לארץ-ישראל והצטרפותו לקיבוץ העוגן הצעיר, וכבר פרצה מלחמת העצמאות, ובשוליה הקרב התרבותי של תקופת המשבר. עבור שרגא המציאות היתה נושא ותכלית, והוא מיד נטל על עצמו את חובת האמן להיות מעורב ומגיב. בציור הנוכחי מתואר חייל הכורע ברך בין הקוצים ומעדר את האדמה בעזרת את חפירה קטנה על מנת לשתול שתיל. ברור לנו וגם לחייל כי המלחמה נמשכת מסביב: הוא חבוש כובע גרב פלמ"חניקי, לבוש מדים, נעליים וחגוֹר צבאיים, והוא מצוייד בנשקו. אך למרות זאת הוא מניח את תיקו וקסדתו בצד כמו גם את מימייתו. זוהי אתנחתא של התכנסות פנימה (ראו את ארשת הפנים השלווה) ופעולה קטנה של תיקון הטבע (אולי מנזקי המלחמה), אך יותר מכל זוהי מחווה קטנה המעידה על תקווה כבירה הצופה אל היום שאחרי המלחמה, אל היום בו האדמה תחלים ומתוך הקוצים יצמח השתיל שזה עתה נזרע ויישא פרי. אם נרצה, יש בכריעת הברך גם מחווה של צניעות, קידה, וביטוי לפן אנושי ורגיש אצל החייל, ברוח הדברים שכתב דוד מלכין בהקדמה לתערוכת "חיילים מציירים" שנערכה בגלריה מקרא-סטודיו בה השתתף גם שרגא ווייל: "השאיפה לא להרחיק את החייל ממקורו האנושי, להשתית את הלוחם על האדם, לשלוח לקרב לא מכונות-רובוטים אלא נושאי חזון וריעות, אנשים פתוחי הגות ורגש". הציור הנוכחי הוא אח לציור "חילופי משמרות", שנמכר בתירוש במכירה קודמת ( 17,250$). אלו הם שני ציורים בצבע שצוירו בזמן מלחמת תש"ח ועל מלחמת תש"ח, אשר מציגים רגע מינורי, שולי לכאורה, עדין ושקט, בתוך המאורע ההיסטורי של "הרעש הגדול" (כפי שנהג חיים גורי לכנות את המלחמה), ושני ציורים חשובים ונדירים במכלול יצירתו של שרגא ווייל.
רון ברטוש
הערכת מחיר: $2,000 - $3,000
אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם
פריטים דומים:
Powered by WEB2
© All Rights Reserved Tiroche