מכירה: 182 תאריך המכירה: 30.10.2021 Item: 55

ראובן רובין

, 1929 – 1959 , Tiberias Stil Life

שמן על בד, 73X60 ס"מ,

חתום.

חתום, מתוארך 1929

ומתואר מאחור.

מקוריות הציור אושרה ע”י גב’ כרמלה רובין, בית ראובן, תל אביב.

את הציור הזה החל ראובן מצייר ב- 1929 , אך השלימו בעשוריים הקרובים. תצלום שחור-לבן בארכיון "בית-ראובן", מספרת כרמלה רובין, מייצג רק את הנוף שברקע, אשר לו הוסיף הצייר, מאוחר יותר, את השולחן והפרחים על המרפסת. תוך שנים ספורות, עם המעבר של משפחת רובין לקיסריה, יהיו אלה חורבות רומיות שיצוירו ברקע הנוף ואל-מול חלון-הפרחים או הרימונים. עתה, ב- 1959 , זהו בניין אבן-בזלת שחור, "עוין", שניצב בקצה המזח בטבריה. אכן, שלא כמו בציור אחר מאותה שנה, "כלניות בחלוני", שצויר מאותה זווית ואותו מקום, איננו פוגשים בצחות האגם הרוגע ובסירותיו השלוות. הפתעה. מאז התיישבותו בארץ ישראל ב- 1923 , לא חדל ראובן "לברך את הנוף" באמצעות זר פרחים שהציב על חלונו או במרפסתו. ראובן, שהיה הצייר הארצישראלי הראשון שצייר מראות מחלון שאינו זה של בית-מקדש דמיוני, החל – מיד עם בואו לתל אביב – מתקרב לפתח החלון, מבקש להכיר ולחייב את העולם החדש. את הנגלה לעיניו בחוץ עיצב כאידילי ואילו ה"עדשה" הרומנטית הורכבה מפרחים, המקרינים אופטימיות ותשובה לתחושת זרות. כך, באחד מציוריו הראשונים בתל אביב, צייר ראובן חלון ובו עציץ בודד הצופה מהאדן אל חולות, אוהלים וקומץ בתים, וכמו תוהה: האם ייקלט הפרח ויסתגל לאקלים החדש? ב"פרחים על חלוני" מאותה שנה, 1923 , הציב הצייר על אדן-החלון אגרטל פרחים ואתרוג (סוכות: בית?) והללו האצילו מעין גן-עדן על חוף-הים ועל הבתים הזעירים שבחוץ. במהלך אותו עשור יהיו אלה זרי פרחים נוספים, בננה, רימון ופרי-הדר שיבטיחו שפע, אושר ונינוחות, כמו תקרובת, "כיבוד" שמכבד האמן את עירו (ומאחל לעצמו). אך, פרחי החלון של ראובן הם, לעתים, גם פרחי דאגה, אשר יש שהם מסתירים את מלוא-המבט מהחלון ואף גווניהם מלנכוליים. שיאם של אלה לרקע מלחמת-העצמאות: זר גדול של פרחי אביב לוחצים את הכלניות שמתחתם, התריסים פתוחים, אך הנוף נסתם למבט. פרחי אביב (איביסקוס, לוע-ארי) לעומת פרחי האבל – הכלניות האדומות, פרחי-הדם והשכול. "לפחות שישה ציורי כלניות בחלון בטבריה צייר ראובן באותה עת [1956 בקירוב/ג.ע]: הפרחים האדומים נענים בשניות של טבריה העתיקה לעומת שתילי העצים הצעירים. חדש מול ישן, עבר מול עתיד, בפרספקטיבה של פרחי דם." ("חלונות ליצירתו של ראובן", בתוך ספרי, "על הארץ", כרך ב', ירון גולן, תל אביב, 1993 , עמ' 624). ועתה, הציור הנוכחי: לא מבט אל נוף משובב-לב של הכינרת, מהסוג שצויר רבות בידי ציירי צפת ותל אביב. כי, עתה, הפרחים האביביים בקנקן הלבן באים לברך את הנוף שצויר, בתחילה, ב- 1929 . כן; גם העצים מלבלבים מלמטה; אך הכינרת כמעט שדהתה ב"בִּצתיות" עכורה-במעט, עת מנגד עונה לז̤ר-האושר גוש הבזלת האפל והאטום, ניגודה של ביתיות טובה, מחבקת ואופטימית, כגון זו המשוגרת מפרחי המרפסת. אם כן, הציור כמאבק נפשי של אמן, הנושא בשורת חיים טובים אל עולם שהקדיר פניו ומסמן חרדה.

גדעון עפרת

הערכת מחיר: $70,000 - $100,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ראובן רובין

ראובן רובין נולד ברומניה בשנת 1893 ונודע בתור אחד האמנים הישראליים החשובים והמשפיעים עד עצם היום הזה. בהיותו בן 19 עלה לראשונה לישראל והחל את לימודיו בבצלאל אקדמיה לאמנות בירושלים. פחות משנה לאחר מכן, כבר עזב לפריז ובהמשך לניו יורק. בשנת 1923 עלה בשנית לארץ ישראל והפך לאחד האבות המייסדים של הציור הארץ-ישראלי.
ראובן של שנות ה- 20 נתפס כאמן החילוני אשר מגשים את חלום הציונות ומהות הישראליות הישנה והטובה. רובין נמנע מלעסוק במתח של שנים אלה ובמקום, בחר להציג אידילייה של יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, חלוצים ובורגניים. הוא התייחס לדמויותיו באהדה טבולה בתום ובצניעות, שותל שלל סמלים בציוריו. ברבים מציוריו, כלל שתילים, פרחים ועצים שמבטאים התחדשות, צמיחה ופריון. הדמויות בציוריו משנות ה- 20 גדולות וחסונות, סמל לנטיעה באדמה, בדומה לטריפטיך המפורסם משנת 1923, פירות ראשונים, אשר מוצג במוזיאון ישראל. רובין שילב חיות רבות בציוריו, מחד סמל להרמוניה, ומאידך סמל לפשטות ועמל. העלייה השלישית והרביעית היוו סמל לבורגנות החדשה, והיו בעלות אופי מודרני, וכך גם ראובן רובין הושפע מהסגנון הפרימיטיבי של גוגן ומאטיס. ציוריו משנים אלה נדירים בחשיבותם בציור הארצישראלי של ראשית המודרניזם המקומי.
בשנות ה- 30 ציוריו הפכו כהים יותר בהשפעת אסכולת פריז, אך גם עקב מאורעות תרפ“ט שהעיבו על האווירה של היישוב. בהמשך הרבה לצייר נופים של ירושלים, צפת, טבריה והרי הגליל בצבעוניות משתנה, אך הצבע הירוק שלט בפאלטה. עצי הזית בדרך לירושלים או צפת הפכו לסימן ההיכר של ראובן רובין, אפופים אווירה מיסטית בסגנון נאיבי.
בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לציור וציוריו מעטרים את משכן הכנסת, בית הנשיא ומעון ראש הממשלה.