מכירה: 176 תאריך המכירה: 25.01.2020 Item: 120

אריה ארוך

מלאך נופל, 1967, שמן ועיפרון על עץ, 61X73 ס"מ, חתום ומתוארך. ספרות: • בספרייתו של אריה ארוך, גדעון עפרת, בבל, תל אביב, ,2001, עמ' 221. • אריה ארוך, פרופסור מרדכי עומר, מוזיאון תל אביב, בשיתוף עם הפניקס הישראלי, חברה לביטוח, תל אביב, 2003. תערוכות: • אריה ארוך, מוזיאון תל אביב לאמנות, אוצר פרופ' מרדכי עומר, 2003. • לידת העכשיו, שנות השישים באמנות הישראלית, מוזיאון אשדוד, אוצרים יונה פישר ותמר מנור פרידמן, 2008. בתיאור מלאכים כבני אדם מכונפים יש ביטוי הן לקרבתם אל האנושי, והן לאחרותם ולרוחניותם. בכך, הם מסמלים, בין השאר, את רצונו של האדם לחרוג מגבולותיו, להמריא ולעוף, להידמות לשמיימי, לאלוהי, או לפחות להיפתח אליו. מבחינה אטימולוגית, מלאך הוא גם שליח, מבשר, המופיע בתרבויות רבות בצורות ובתנוחות שונות, לא רק מעוף. באמנות המערב, מראשיתה ועד ימינו, יש ייצוגים רבים של מלאכים על משמעותיהם השונות; בידי האמן המודרני דימוי המלאך טעון לא רק במשקע הקלסי, האיקוני, אלא גם בחוויה קיומית, מפוכחת. באוסף הפסלונים שהוצב בארון זכוכית בבית משפחת ארוך בירושלים היה פסלון בדמות מלאך-תינוק, שארוך קיבלו במתנה מידידתו הציירת תמרה ריקמן – פסלון עץ בארוקי מהמאה ה- 17, עירום, חסר כנפיים, זרועותיו שבורות, מבטו מופנה למעלה, והוא נטול זהות מינית (א-מיניות הינה אחד הפתרונות המקובלים לבעיית ייצוג תומתו וחוסר יצריותו של המלאך). הפסלון שימש מקור לכמה מתיאורי המלאכים של ארוך. מבין תיאורי המלאכים באמנות המאה ה- 20 חשוב להתייחס בהקשר לארוך למלאך "היהודי" בציורי מארק שאגאל, לדוגמה – מלאך נופל, 1923 [...] האמנות הישראלית הירבתה לעסוק במוטיב המלאך. בהתייחס לארוך מעניין לציין את אחד מציורי הסדרה "יחיעם" של יוסף זריצקי, סדרה שארוך ראה בתערוכת אופקים חדשים; בחלקו העליון השמאלי של הציור המופשט יחיעם, 1951 , של זריצקי נראית דמות מוזרה, אפורה-תכלכלה, המרחפת מעל הנוף הגלילי [...] בציור זה של זריצקי, ובציורים נוספים, האמן-מלאך מתואר כצובע-מצייר את המרומים, מעין שותף בבריאה וביצירה, תיאור המדגיש את צדה הפולחני-שמאניסטי של תפיסת האמן של זריצקי ושל תודעתו העצמית. המלאכים של ארוך נראים במצוקה, ומוטיב המלאך הנופל מחדד אותה. במלאך נופל, 1967 , אל מול המלבן האדום, רשם ארוך בעיפרון בנוסח סכימטי-מתיילד מלאך נופל גידם בגלימה, שכנפיו אסופות; פניו פונות באימה אל הקרקע, רגע לפני החבטה. בקצהו העליון של הציור רשם ארוך: DENA SIDA UP (בשוודית: צד זה למעלה), כדי להבטיח את הנפילה, את כיוון התלייה [...] למיתוס של נפילת המלאכים הוקדשו תיאורים רבים בספרות ובאמנות, אולם נראה שלא בכך עוסק ארוך בציורים אלה. עיון בגלגוליו של מוטיב המלאך בעבודותיו מלמד, שיותר מכול ארוך מתארו כשליחו, בבחינת "המלאך הדובר בי", או ממש בן דמותו, דימוי עצמי של האמן המבקש לחרוג מממדיו אל מה שמעבר. אין במלאך של ארוך טוהר שמיימי, ולא תום אידילי. תמיד הוא מופיע בבדידות, אחד בלבד. הוא ביטוי למתח רב, לקיום פגיע – אולי לתחושה של קוצר יד להפגיש בציורים מקומות וזמנים טעוני זיכרון, ואולי לתחושה של חוסר תוחלת לחרוג מגבולות [...] בדרך כלל, המלאכים של ארוך מובחנים מסביבתם באמצעות הקו הרישומי הבונה אותם, לעתים בצורה מרומזת בלבד ולעתים בסכימטיות מתיילדת; הם מגיחים ומתגלים מבעד לצורות ולצבעים הטאשיסטיים והמופשטים המקיפים אותם, כנובעים מנפשו של הצייר. בה בשעה, הציורים כמו מתרפקים על דמות המלאך, בבחינת התרפקות של ארוך על סיפור יהודי-מקראי, על זכרון ילדות ועל ביתו שבירושלים. פרופ׳ מרדכי עומר, אריה ארוך, מוזיאון תל אביב לאמנות בשיתוף עם הפניקס הישראלי, תל אביב, 2003 , עמ' 309-312 .

הערכת מחיר: $50,000 - $80,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: אריה ארוך

אריה ארוך נולד בשנת 1908 בעיר חרקוב שבאוקראינה בה התגורר עם משפחתו עד עלייתם לארץ ישראל ב-1924. משפחתו של ארוך הייתה שומרת מסורת ודגלה בערכי ההשכלה והציונות. מגיל צעיר הרבה ארוך לצייר, השתתף בשיעורי ציור ומלאכת יד בבית הספר. ניתן להבין כי הוריו ראו בעין יפה את עניינו בתחום האמנות, שכן מיד כשעלו ארצה לתל אביב, כשארוך היה בן 16 החל ללמוד אמנות בבית הספר "בצלאל" שבירושלים. שם, ארוך למד במשך שנה וחצי יחד עם חבריו ללימודים יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי. כשחזר לתל אביב למד בגימנסיה הרצליה במגמה ריאלית. ב-1932 בילה ולמד שעות ארוכות בסטודיו של יוסף זריצקי בתל אביב. בתקופה זו החל לגבש סגנון ציורי אוורירי ומופשט יותר, פתוח וים תיכוני. כמו זריצקי, עם שנותיו כאמן ארוך עבר אל עבר ההפשטה. ב-1934 יצא ללמוד בפריז לתקופה של שנתיים. עבודות האמנות שיצר בתקופה זו מושפעת מאמני אסכולת פריז בסגנון האקספרסיוניזם. בשנת 1939 חזר ארוך לתל אביב ובשנת 1948 היה אחד ממייסדי קבוצת ''אופקים חדשים''. עם הצטרפותו לקבוצה סגנונו הציורי חזר אל המופשט והתמקד ביצירותיו בצורות מסוגים שונים, למשל, מציורי ילדים או זיכרונות ילדות. טכניקת הציור של ארוך כוללת שרבוטים ומחיקות, חריטות וכתיבה. ארוך היה בין האמנים שפרצו דרך באמנות הארצישראלית במחצית השנייה של המאה ה-20. לאמן אסתטיקה ייחודית בה שילב את המופשט הלירי ואת השפעות הפופ ארט. יצירתו הושפעה מן הפוסט אימפרסיוניזם והאקספרסיוניזם בנוסח אסכולת פריז. ההפשטה באמנות שלו הגיעה בהשפעתו של יוסף זריצקי אשר ארוך בילה זמן רב בסטודיו שלו. הטכניקה הייחודית בה יצר ארוך וסגנון ציורו המופשט היה בעל השפעה על דור האמנים שבא אחריו, דוגמת רפי לביא ואביבה אורי. אריה ארוך זכה בפרסים רבים במהלך חייו על עבודתו האמנותית. ארוך זכה לתערוכות יחיד חשובות במוזיאון תל אביב ומוזיאון ישראל, כבוד ששמור רק לחשובים שבאמני ישראל. ב-1955 זכה בפרס דיזינגוף מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות, ב-1968 זכה בפרס סנדברג מטעם מוזיאון ישראל וב-1971 זכה בפרס ישראל לציור.

אריה ארוך

פריטים דומים: