מכירה: 174 תאריך המכירה: 29.06.2019 Item: 49

ראובן רובין

,The Road to Galilee שמן על בד, 66X82 ס"מ, חתום. חתום מאחור. מקוריות הציור אושרה ע”י גב’ כרמלה רובין, בית ראובן, תל אביב. ראובן רובין הוא מהאמנים הידועים ביותר בתולדות האמנות הישראלית. בעיני רבים הוא נתפס כאמן הישראלי בה"א הידיעה ונודע, גם בארץ וגם בחו"ל כמייצג לא רק את שנות ה 20- וה 30- , שנות יצירתו הידועות ביותר, אלא גם את מהות הישראליות הישנה והטובה כולה. היו שראוהו כאמן החילוני, הצעיר המגשים את חלום הציונות ועוזר בהקמת העיר החדשה תל-אביב – סמל החילוניות, העיר שקמה מן החולות. אחרים ראוהו כמי שהצליח בנופיו )בעיקר משנות ה 30- והלאה( לתפוס את המיסטי, הרוחני שבהוויה היהודית, בייחוד בתארו את ירושלים וסביבותיה. ראובן האחד לא הפריע לקיומו של האחר, להפך, הם התמזגו ויצרו שני חלקים של שלם אחד, חף מבעיות, ממלחמות, מסבל ומכאב. המתח שבין תושבי ארץ-ישראל הערבים ליהודים וכן זה שבין דתיים לחילונים כמעט שאינו משתקף מבעד לבדים. הכול נצבע בנינוחות שלווה, בין בציורים הנאיוויים בעלי האופי החילוני ובין בציורים הנושאים ממדים דתיים ומיסטיים. אפשר לומר שבו היתה התמונה שהתנועה הציונית רצתה לראות ולהראות. גם סגנונו של ראובן התאים לרוח התקופה. בשנות ה 20- , שנות העלייה השלישית האידיאולוגית, בעלת האוריינטציה המודרניסטית החזקה, היה "נכון" ליצור בסגנון המשלב פרימיטיוויזם הקשור לגוגן ולמאטיס עם ציור נאיווי מבית מדרשו של אנרי רוסו, ושפת הציור של ראובן התקבלה כמייצגת את האידיאל הציוני-חלוצי של התקופה. בשנות ה 30- פנו אמנים רבים מתיאורי נוף באור החזק והבהיר אל ציור כהה יותר, בין היתר בהשפעת אסכולת פריז. בתקופה זו החל ציורו של ראובן להפוך רך יותר, והאור החזק ששלט בציוריו בשנות ה 20- הועם קמעה. הוא הרבה לצייר את צפת ואת ירושלים וסביבותיה, על עצי הזית שבהן, אשר הפכו מזוהים עמו כל-כך. הסגנון הנאיווי, ההשפעה הפרימיטיוויסטית והפאלטה הבהירה והבסיסית התחלפו בציור נטורליסטי יותר, מגוון בצבעוניותו, אפוף אווירה מיסטית ומאופיין בתיאור אידילי של התמזגות האדם עם הטבע. אמיתי מנדלסון, נביא בעירו: יצירתו המוקדמת של ראובן רובין, 1914-1923 , מוזיאון ישראל, ירושלים, 2007 . עמוד 11 .

הערכת מחיר: $60,000 - $90,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ראובן רובין

ראובן רובין נולד ברומניה בשנת 1893 ונודע בתור אחד האמנים הישראליים החשובים והמשפיעים עד עצם היום הזה. בהיותו בן 19 עלה לראשונה לישראל והחל את לימודיו בבצלאל אקדמיה לאמנות בירושלים. פחות משנה לאחר מכן, כבר עזב לפריז ובהמשך לניו יורק. בשנת 1923 עלה בשנית לארץ ישראל והפך לאחד האבות המייסדים של הציור הארץ-ישראלי.
ראובן של שנות ה- 20 נתפס כאמן החילוני אשר מגשים את חלום הציונות ומהות הישראליות הישנה והטובה. רובין נמנע מלעסוק במתח של שנים אלה ובמקום, בחר להציג אידילייה של יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, חלוצים ובורגניים. הוא התייחס לדמויותיו באהדה טבולה בתום ובצניעות, שותל שלל סמלים בציוריו. ברבים מציוריו, כלל שתילים, פרחים ועצים שמבטאים התחדשות, צמיחה ופריון. הדמויות בציוריו משנות ה- 20 גדולות וחסונות, סמל לנטיעה באדמה, בדומה לטריפטיך המפורסם משנת 1923, פירות ראשונים, אשר מוצג במוזיאון ישראל. רובין שילב חיות רבות בציוריו, מחד סמל להרמוניה, ומאידך סמל לפשטות ועמל. העלייה השלישית והרביעית היוו סמל לבורגנות החדשה, והיו בעלות אופי מודרני, וכך גם ראובן רובין הושפע מהסגנון הפרימיטיבי של גוגן ומאטיס. ציוריו משנים אלה נדירים בחשיבותם בציור הארצישראלי של ראשית המודרניזם המקומי.
בשנות ה- 30 ציוריו הפכו כהים יותר בהשפעת אסכולת פריז, אך גם עקב מאורעות תרפ“ט שהעיבו על האווירה של היישוב. בהמשך הרבה לצייר נופים של ירושלים, צפת, טבריה והרי הגליל בצבעוניות משתנה, אך הצבע הירוק שלט בפאלטה. עצי הזית בדרך לירושלים או צפת הפכו לסימן ההיכר של ראובן רובין, אפופים אווירה מיסטית בסגנון נאיבי.
בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לציור וציוריו מעטרים את משכן הכנסת, בית הנשיא ומעון ראש הממשלה.