מכירה: 172 תאריך המכירה: 26.01.2019 Item: 83

ראובן רובין

Oliviers en flame, 1959-1961, שמן על בד, 76×102 ס”מ, חתום. מקוריות הציור אושרה ע”י גב’ כרמלה רובין, בית ראובן, תל אביב. פגישתו הראשונה של רובין עם עץ הזית התרחשה כבר ב- 1923, זמן לא רב לאחר עלייתו ארצה, אך זאת רק עם צאתו את תחום תל אביב של עצי השקמים, הברושים, הבננה ועוד: עתה, היה זה ציור של עץ זית הגדל בסמוך לבית-קברות מוסלמי, שבסמוך לו יושבת משפחה ערבית. אך, עד מהרה נכבש ראובן רובין על ידי העלווה הסמיכה, הירקרקה-אפרפרה-כסופה,של עצי הזית, וציורי נוף גליליים שלו מהשנים 1925-1924 הציבו, לא אחת, עץ זית בקדמת הבד, כאשר מאחוריהם מתגלים העצים האחרים (דוגמת שדרת ברושים ב”הדרך לנצרת”, 1926). ”נוף בגליל” מ- 1925 כבר זרוע כולו ב- 14 עצי זית, וכשצייר ב- 1926 את ”משפחתי”, כבר מילא את הרקע בכרם זיתים. עץ הזית הפך לתו-ההיכר ראובני, הגשר הצמחי שלו בין יהודה (”דיוקן עצמי עם עז”, 1925) והגליל, בין ירושלים וצפת. לקראת 1930 , עם גְבור ההשפעה האקספרסיוניסטית של ”האסכולה היהודית של פאריז”, החלו עצי הזית של ראובן להיראות רוחניים-מיסטיים יותר, נתונים יותר לעטרת לבנה, מה שאחראי לאבחון ה”צמר-גפן”, שנהוג להדביק לציורי ראובן שמאז שנות ה- 30 (כל אותם ציורים רבים של מסיק-זיתים בגליל). ראובן ראה עצי-זית גם במקום שלא היו עצי-זית: כך, ציורים לא מעטים שלו בנושא מבט מהחלון גילו כרם-זיתים (”פרחים בחלוני”, 1950), שאותו לא ראה כלל ראובן מחלונו ברחוב ביאליק. מה פלא שהצהיר: ”עץ הזית הוא הדיוקן העצמי שלי.” שילוב הגזע המפותל העתיק וצמרת השֵיבה הרוחנית כמו הפך בציוריו לסמל ציוני של יהדות הנאחזת באדמת הארץ. בהתאם, זיווג עצי הזית עם ירושלים וצפת, בעיקר, היה זיווג עם ערי קודש. והלא ראובן לא חדל לקדש בציוריו את הנוף הארצישראלי ואת מעשה הציור. ראו אחד מציוריו המאוחרים ביותר מ- 1972, ”דיוקן עצמי בצל הזית”: ראובן נראה יושב משמאל כשהוא מצייר, שיערו הלבן עוטה את ראשו ברוחניות. מעל מתעופפת לקראתו יונה לבנה גדולה והיא השכינה או ההשראה. אך, עיקר הבד הקטן מאוכלס בכרם זיתים, שמתוכו בולט עץ זית אחד, עתיק יומין אך מלבלב. כך רצה ראובן הזקן לראות את עצמו ואת יצירתו. במקביל, ככל שציוריו התמסרו יותר לרוחני-חסידי, בין ברמת האדם ובין ברמת הנוף, כך ”הותכו” יותר עצי הזית וכמו התמירו עשן לבן מעליהם (”כרם זיתים עתיק”, 1948; ”ליד אבו-גוש”, 1956). ולא רק עשן: ציורו הענק, ”ירושלים של זהב”, שצויר בין 1966-1946, משקיף אל הר-הבית החלומי מעבר לחורש עצי זית, הנראים כעולים באש (האדום עולה מגזעיהם וענפיהם דמויי האודים). ומה הולם יותר ברית זו של עץ הזית והקדושה מאשר הציור ”חלום יעקב” מ- 1968, בו נוסקים השמימה באקסטאזה סולמות ומלאכים מבין ענפי כרם-זיתים, שלמרגלותיהם ישן וחולם יעקב אבינו. וכבר ב”הדרך לצפת” מ- 1960 נמצא את ”הכרם הבוער” לכאורה, כאשר האש יוקדת בנפשו של הצייר יותר מאשר בעצים הגליליים. ללמדנו, ששום שריפה לא פרצה והציתה את עצי הזית בציורנו הנוכחי. שום אקט טרור כזה או אחר, ואין להזעיק את לוחמי-האש. עצי הזית של ראובן יוקדים, כי נשמתו יוקדת. גדעון עפרת

הערכת מחיר: $70,000 - $100,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ראובן רובין

ראובן רובין נולד ברומניה בשנת 1893 ונודע בתור אחד האמנים הישראליים החשובים והמשפיעים עד עצם היום הזה. בהיותו בן 19 עלה לראשונה לישראל והחל את לימודיו בבצלאל אקדמיה לאמנות בירושלים. פחות משנה לאחר מכן, כבר עזב לפריז ובהמשך לניו יורק. בשנת 1923 עלה בשנית לארץ ישראל והפך לאחד האבות המייסדים של הציור הארץ-ישראלי.
ראובן של שנות ה- 20 נתפס כאמן החילוני אשר מגשים את חלום הציונות ומהות הישראליות הישנה והטובה. רובין נמנע מלעסוק במתח של שנים אלה ובמקום, בחר להציג אידילייה של יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, חלוצים ובורגניים. הוא התייחס לדמויותיו באהדה טבולה בתום ובצניעות, שותל שלל סמלים בציוריו. ברבים מציוריו, כלל שתילים, פרחים ועצים שמבטאים התחדשות, צמיחה ופריון. הדמויות בציוריו משנות ה- 20 גדולות וחסונות, סמל לנטיעה באדמה, בדומה לטריפטיך המפורסם משנת 1923, פירות ראשונים, אשר מוצג במוזיאון ישראל. רובין שילב חיות רבות בציוריו, מחד סמל להרמוניה, ומאידך סמל לפשטות ועמל. העלייה השלישית והרביעית היוו סמל לבורגנות החדשה, והיו בעלות אופי מודרני, וכך גם ראובן רובין הושפע מהסגנון הפרימיטיבי של גוגן ומאטיס. ציוריו משנים אלה נדירים בחשיבותם בציור הארצישראלי של ראשית המודרניזם המקומי.
בשנות ה- 30 ציוריו הפכו כהים יותר בהשפעת אסכולת פריז, אך גם עקב מאורעות תרפ“ט שהעיבו על האווירה של היישוב. בהמשך הרבה לצייר נופים של ירושלים, צפת, טבריה והרי הגליל בצבעוניות משתנה, אך הצבע הירוק שלט בפאלטה. עצי הזית בדרך לירושלים או צפת הפכו לסימן ההיכר של ראובן רובין, אפופים אווירה מיסטית בסגנון נאיבי.
בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לציור וציוריו מעטרים את משכן הכנסת, בית הנשיא ומעון ראש הממשלה.