מכירה: 166 תאריך המכירה: 17.06.2017 Item: 60

נפתלי בזם

דמות וקקטוס,
שמן על בד,
65X82 ס”מ,
חתום.

נפתלי בזם ”הולך ושב” – בכמה מובנים. קודם כל במובן הפשוט של עזיבתו את ישראל ל 15- שנה וחזרתו אליה לאחר שהות ארוכה באירופה. אך בזם ”הולך ושב” גם במובנים אחרים – הוא חוזר ושב בעבודותיו אל ההיסטוריה האישית שלו ואל ההיסטוריה היהודית והארץ-ישראלית, והוא חוזר שוב ושוב אל כמה נושאים שעומדים במרכז יצירתו. משפחתו הגרעינית של האמן – האב, האם ושלושת האחים לבית בזם, וגם במשפחה הישראלית שלו, רעייתו חנה שני בניו יצחק ושלמה. (…) שואת יהודי אירופה עיצבה את חייו של נפתלי בזם – גם משום המעורבות האישית שלו ושל בני משפחתו בשואה, וגם משום שלקח על עצמו כאמן לספר את סיפור הטרגדיה האנושית של העם היהודי. נושא זה מלווה את יצירתו של בזם מראשיתה ועד היום. (…) הפן החברתי ביצירתו של בזם: מהעלייה לארץ, ההתיישבות וחיי הפועלים כאן ועד לביקורת נוקבת על החברה הישראלית. (…) הסירה שעל סיפונה מתרחש הסיפור כולו: השואה, העלייה, ההתיישבות, המשפחה, התקוות והאכזבות של החיים הפרטיים והמקצועיים של האמן. בשפה האמנותית הייחודית לו בזם יוצר סימבולים לנושאים המרכזיים ביצירתו, ואלה חוזרים בה שוב ושוב. הדג, התרנגול, הארון, המשוטים, האיש בעל המגבעת והסולם – כל אלה מופיעים גם ביצירתו המוקדמת וגם בעבודותיו העכשוויות. סמלים אלה והחזרה המתמדת שלהם יוצרים לא רק שפה, אלא אמירה משל עצמה. חיים גמזו כתב ב-1963 : ”הנוף והאדם צמודים ביצירותיו זה אל זה בצד אביזרי הסימבוליקה היהודית, והכול כאחד יוצרים אותה אווירת מסתורין, שבה גם האדם עצמו מופיע כסמל”. התודעה ההיסטורית המלווה את יצירתו של בזם ושרשת במסורת היהודית המתקיימת לאורך הדורות. אפשר לראות בחזרה על המוטיבים הקבועים ביצירתו של בזם מעין ”תפילה חזותית”, החוזרת על עצמה שוב ושוב.
רותי אופק, נפתלי בזם הולך ושב, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2012 , עמ’ 11 .

הערכת מחיר: $4,000 - $6,000

נמכר ב: 3800

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: נפתלי בזם

נפתלי בזם נולד ב- 1924 באסן שבגרמניה. הוא עלה לארץ ב-1939 לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. בין השנים 1943-1946 הוא למד אמנות בבצלאל עם הצייר מרדכי ארדון ושנה לאחר סיום לימודיו החל ללמד בעצמו והפך לעוזרו האישי של ארדון. ב-1947 נסע יחד עם אישתו כחלק ממשלחת למחנות העקורים בקפריסין, מסע אשר השפיע עליו רבות. ב- 1949 בילה בזם 3 שנים בפריז בלמידה בבית הספר הקתולי לאמנות דתית- מודרנית וב-1952 חזר לישראל ועבד עבור התנועה הקיבוצית כמאייר. ב-1954 השתתף בביאנלה לאמנות בונציה והציג תערוכת יחיד במוזיאון תל- אביב. בזם הרבה ליצור עבודות במרחב הציבורי מחוץ לסטודיו; ב-1963 הוא יצר קיר פסיפס עבור משרדי ההנהלה של חברת התעופה "אל-על"; ב-1970 צייר את תקרת אולם קבלת הפנים בבית הנשיא בירושלים; וב-1971 הוא יצר את התבליט בקיר היציאה ממוזיאון "יד ושם". ב-1995 חזר לפריז, הקים שם סטודיו לציור ולאחר שנתיים עבר לשוויץ. ברוב ציוריו של בזם הוא מתייחס לנושאים ציוניים ולתקומת העם היהודי בארצו. במהלך שנות ה- 50 בזם פעל במקביל לתנועת "אופקים חדשים" אשר דגלה במופשט ובחיבור לאמנות בינלאומית. בשונה מהם, יצירותיו של בזם הן פיגורטיביות ובעלות נרטיב ציוני. לרוב הנושאים המופיעים בציוריו עוסקים בשואה, סיפורים מהתנ"ך ומהיסטורית העם היהודי. בציוריו יצר מערך סמלים קבועה הכוללת פמוטים המסמלים את השבת ואת הקודש, ארון אשר מסמל בית ואת האם הטובה, סירה וסולם המתייחסים לעליה, צבר מסמל את הלידה מחדש ודג את שולחן השבת. בזם אף הנכיח את עצמו היטב בעבודות שיצר והתבלט בתערוכות ועבודות ציבוריות רבות לאורך כל הקריירה שלו. הוא פיתח שפה אמנותית מובהקת ושונה מכל אמני תקופתו, אשר במרכזה מערכת דימויים קבועים שהוא עצמו פיתח.