מכירה: 164 תאריך המכירה: 28.01.2017 Item: 95

מנשה קדישמן

כבשים בנוף,
שמן על בד, 139X200 ס”מ,
חתום. חתום מאחור.

מנשה קדישמן, האמן הישראלי הכי אייקוני של 50 השנים האחרונות, שהלך לעולמו בשישיהאחרון, הותיר אחריו מורשת מפוארת ועיזבון אדיר של יצירות, שהפכו לדיוקן מצטבר, חוצה תקופות וסגנונות. האיש והאמן הגדול הצליח לגשר בין עולם האמנות לבין הקהל הרחב, באמצעות דימוייו שהפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. תרתי-משמע. לא במקרה הפכה דמות הכבשה שלו למותג שכל ילד יודע לזהות. כמו היונה של פיקאסו או המרלין מונרו של וורהול, קדישמן ניכס את הכבשה לעולמו הציורי כדמות סימלית, ”איקונה חילונית”, שמבחינתו יכולה להיות תלויה בכל בית, כמו המדונה של העולם הנוצרי. ”הכבשה בעיניי קשורה באופן מטאפורי לחיילים שנפלו במלחמות. ליצחק במעמד העקידה היה איל כתחליף. לחייל ההרוג לא היה איל שיתפוס את מקומו. כתבתי פעם על עבודה שלי - ’החייל ההרוג לעולם לא יאמר אני אוהב אותך’”, כך אמר בראיון האחרון ל”גלובס”, לפני כשנתיים. טענו כנגדו שהוא ”משכפל כבשים”, והוא עשה זאת הרבה לפני הכבשה דולי המשובטת. אולם
כמי שצמח בעידן הפופ-ארט, קדישמן מעולם לא ראה צורך לתרץ או להתנצל על היותו אמן יצרני ופורה, לא פחות משהיה יצירתי ורב-כישרון. ”אני לא מייצר סחורה, אני יוצר ורואה דברים, אני צריך להתרגש כל יום מחדש, גם מהכבשה וגם מאותו ברוש שנמצא מול החלון שלי. כל יום הוא התחדשות”. קדישמן חש בנוח באותה מידה בתפקיד האמן המצליח בעולם האמנות הישראלי והבינלאומי, כמו בגלריות מסחריות ובהדפסת יצירותיו על תוויות בקבוקי יין וקופסאות קפה. גם החיבור שלו לטבע היה אותנטי כמו העיסוק שלו באמנות. הטבע ונופי הארץ סיפקו לו אוצר מילים אמנותי - שורשי וארצי. היכרותו עם העולם הגדול סיפקה לו שפות ודימויים שונים להתנסות בהם, ובכולם הצטיין. כך התגבש גוף העבודות הקדישמני, שנע בין פסלים גיאומטריים, מעולם המינימליזם הצורני של שנות ה- 60 ; פסלי ענק שמבטאים רעיון מופשט, בוחנים את כוח הכבידה ושיווי משקל שנראה בלתי אפשרי; עבור בציור הצבעוני, הדשן והחושני; המשך בפיסול הפיגורטיבי של עצים, חמורים ונופים; רישומי שרבוט קלילים על כל מצע אפשרי - מדפי ספר טלפונים ועד לקנבס הקטן שעליו צייר בשכיבה במיטה בשנים האחרונות; וכלה בפסלי הברונזה עזי המבע שמוטיב העקידה הפך בהם לזעקה אוניברסלית משוועת. אילו נשאר בניו-יורק, היה כנראה מצליח לקנות לו מקום של שווה בין שווים לצד ענקי עולם האמנות. וורהול וראושנברג וכריסטו ידידו הטוב - בני דורו. אך הוא נותר ישראלי וחש שכאן מקומו, עם כל התסכול והכאב שכרוכים בחיים בארץ, שבאו לידי ביטוי גם בעבודתו.
קדישמן הכריזמטי, הגדול בגוף ונדיב בנפש, מעולם לא הפריד בין החיים עצמם לעבודת האמנות, שבה היה מעורב בכל מאודו. ב- 1968 ייצג את ישראל בתערוכת הפיסול החשובה בקאסל - דוקומנטה. ב- 1978 הפך את הביתן הישראלי בביאנלה בונציה לדיר, והציג עדר כבשים חי שרעו על מדשאות גני התערוכה ”ג’רדיני די ביאנלה”. ב- 1995 זכה בפרס ישראל לאמנות (פיסול), ועוד פרסים בינלאומיים רבים עיטרו את הקריירה שלו. אמנותו השנייה, הפחות מפורסמת, הייתה קשרי אנוש ואהבת אדם. החל במעגל המשפחתי הקרוב, ילדיו ונכדיו, וכלה באחרוני הנזקקים שלהם הושיט יד, העניק תרומות, ותמך. הוא הקיף עצמו בעוזרים ותומכים שלהם שילם משכורות. העניק ציורים בנדיבות והתיידד עם זרים גמורים ברגע, מתוך פתיחות והקשבה כנים. בבית שהיה גם סטודיו וגם מחסן הייתה דלתו פתוחה תמיד, וציוריו גלויים לעין, מרפדים כל מסדרון ומעבר.
חגית פלג רותם, אתר גלובס, 10/05/2015 .

$	הערכת מחיר: $12,000 - 8,000

הערכת מחיר: $12,000 - 8,000

הערכת מחיר: $8,000 - $12,000

נמכר ב: 12000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: מנשה קדישמן

מנשה קדישמן נולד בתל-אביב ב- 1932. עם גיוסו לצבא ליחידת הנח''ל ב-1950, הוצב בקיבוץ מעיין ברוך במפגש הגבולות בין לבנון, סוריה וישראל. הוא עבד כרועה צאן לכבשים ובילה את רוב זמנו בטבע ויצירות רבות של האמן משקפות את זיכרונותיו מאותה התקופה. קדישמן למד פיסול עם הפסל משה שטרנשוס בין 1947-50 והמשיך ללמוד פיסול ב-1954 עם הפסל רודי להמן. לאחר מכן ב-1959 נסע ללמוד אמנות בלונדון שם צייר ופיסל. לבסוף חזר לארץ ב-1972. ב- 1978 נבחר קדישמן לייצג את ישראל בביאנלה של ונציה, שם הציג עדר של כבשים צבועות כשהוא עצמו משמש להן כרועה. בשנים שלאחר מכן התפתח מוטיב הכבשים אצלו ביצירה, הן החלו להופיע ברוב יצירותיו ואף הפכו לסמלו המסחרי. מוטיב הכבשים מושפע משנות עבודתו כרועה צאן ומהזמן הרב שבילה בטבע במהלך שירותו הצבאי בשנות ה50 המוקדמות. הקרבה לאדמה, לחי ולטבע הישראלי באים לידי ביטוי ביצירות האמנות של האמן. נרטיב הכבשים מייצג עבור האמן סמל יהודי-ישראלי אשר מתחבר גם לשורשיות ולמקומיות של ארץ ישראל וגם ליהדות, בה מוטיב הכבש מתקשר לעקדה וקורבן. בשנת 1982 פרצה מלחמת לבנון הראשונה ובנו גויס לצבא. בשלב זה החל האמן לצייר ולפסל את סיפור עקדת יצחק. כמו כן צייר נושאים של מוות וגבורה. במובן מסוים קדישמן הרגיש אב, שבדומה לאברהם, מעלה את בנו לעולה על מזבח למען מטרה עליונה, במקרה הזה צו גיוס לצה"ל ושירות המדינה במלחמה. נושא העקדה מופיע רבות ביצירותיו ומציגות את הסיפור התנכי בשילוב עם פחדיו האישיים של איבוד בנו במלחמה למען המדינה. ב-1988 מנשה קדישמן התחיל ליצור בנושא חדש, לידה. לנושא זה וריאציות שונות בסדרה של מאות פסלים וציורים. נושא הלידה התפתח מתוך נושא העקדה. הלידה המתוארת מסמלת בו זמנית את הנתינה של החיים ואת לקיחתם. נושא זה של חיים ומוות מופיע בחלק גדול מיצירותיו וניתן להבין כי העסיק את האמן רבות במהלך חייו. האם אוניברסלית ומסמלת את כל האימהות ואת כל הלידות. בנוסף קדישמן מתייחס לפסוק ''בעצב תלדי בנים'' במובן שבו הוא מחבר בין הלידה לעקדה וגם מתקשר לאמו של החייל הישראלי הנופל. בשנת 1967 הזמינה עיריית תל-אביב את הפסל "התרוממות" לרחבה הסמוכה לבית התיאטרון ''הבימה'' בתל אביב. פסל זה הפך לסימן היכר של הסביבה ושל האמן. פסל זה כמו פסלים נוספים של קדישמן עוסק בהתנגדות לכוח המשיכה. מנשה קדישמן שאב סגנון פיסולי זה בזמן שירותו הצבאי ממראות הסלעים בטבע. פסליו עשויים לרוב ברזל או פלדה, חומרים שמתקשרים עם הסביבה שלהם. בתחילת דרכו האמן פיסל באופן יותר גיאומטרי עם צורות מופשטות, אך עם השנים התקדם אל עבר פיסול פיגורטיבי פחות מופשט. קדישמן הינו מחשובי היוצרים באמנות הישראלית אשר זכה להצלחה בינלאומית רבה. הוא נבחר לחתן פרס ישראל בתחום הפיסול לשנת 1995 וזכה בפרס ראשון לפיסול מטעם הביאנלה של פריז ב-1967. הוא הציג תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם. עבודותיו הן חלק מאוספי האמנות החשובים בישראל, לרבות מוזיאונים ואוספים מוסדיים, ומספר מוזיאונים חשובים בעולם מחזיק את יצירותיו.

מנשה קדישמן

פריטים דומים: