מכירה: 162 תאריך המכירה: 25.06.2016 Item: 81

שלום סבא

פרשים,

גואש ופנדה על נייר, 60X47 ס”מ,

חתום.

על הרפרודוקציות של הגז והרועה גדלו דורות בארץ הזאת: הן היו כמעט פולקלור בשנות ה – 50 ובראשית שנות ה – 60 . ואף על פי כן מי זוכר את שלום סבא? הצייר שלום סבא הודח ממפת התרבות שלנו. משהו עצוב נח על המפגש הזה עם יצירתו של מי שעלה ארצה ב 1936- בגיל 39 , רכש לעצמו מעמד אמנותי, עיצב תפאורות וציורי קיר חשובים, הציג 3 פעמים במוזיאון תל- אביב לאמנות (1945 , 1955 , 1961) זכה בפרס דיזינגוף, אך עזב בכעס את גבעתיים ואת ישראל והתיישב מחדש בגרמניה ב – 1963 . לא לחינם נטל עימו את מיטב יצירתו המשמעותית: הוא עזב כמי שסוגר עניין . כביכול, הסיבה לנסיעתו של סבא לגרמניה היתה מחלתו – אדי הנחושת (ששאף סביב 1940 , בתקופת עיסוקו בצלחות נחושת חרוטות) פגעו בריאותיו. יתר על כן, עוד באמצע שנות ה 50- קיבל התקף לב ואושפז, לאחר מכן כבר לא היה אותו אדם מבחינה בריאותית. אך האמת העמוקה יותר היא שסבא עזב את ישראל מאוכזב, לא משלים עם מעמדם התרבותי של אמני ״אופקים חדשים״ – אז בשיא כוחם – ועם אי-ההכרה המספקת ביצירתו ובמסריה התרבותיים, שחיברו תכנים מקומיים ואף תנ״כיים עם מחקרים צורניים מתקדמים ביותר. אמנם, סבא זכה להערכה רבה של הביקורת בעקבות שלוש תערוכותיו המוזיאליות, אלא ששאף ליותר מזה. כאיש של חזון תרבותי כולל, ספק אם יכול להסתפק בהכרה אומנותית צרה. בגרמניה דווקא התעורר עניין גובר ביצירת סבא: ב – 1981 ראה אור ספר קטלוגי מקיף שכתב ד״ר קרלהיינץ גבלר… ב – 1983 הוצגה תערוכה מעבודות סבא בהופהיים, הסמוכה לפרנקפורט, והיא לוותה בקטלוג נוסף. גרמניה יודעת לכבד את אמניה, גם כשאינם במוקד הזרקורים. מדי פעם צצות יצירות של סבא במכירות פומביות בארץ, מזכירות את איכותו האמנותית הגבוהה, לעתים מדהימות במחירי שיא שהשיגו, אך שום דבר רציני לא נעשה לשימור זכרה של יצירתו. אכן, גחמני ועקשן היה שלום סבא, איש בלתי מתפשר, חוקר ללא הרף, שלא אכל ולא דיבר עם בני משפחתו כל עוד לא פתר את בעייתו הציורית, איש שתיעב יחסי ציבור… מעולם לא חדל לתור אחר הארצי, הישיר, האותנטי ובה-בעת לבקש את תבניתם הצורנית.

שלום סבא, מונוגראפיה, גדעון עפרת, משכן לאמנות עין חרוד והמוזיאון הפתוח תפן, 1994 .

הערכת מחיר: $3,000 - $5,000

נמכר ב: 2400

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: שלום סבא

סֶבָּא, נולד ב-1897 במזרח פרוסיה ונפטר בשנת 1975. עסק בציור, עיצוב תפאורות ומיצבים. סבא רכש את הכשרתו האמנותית בקניסברג ובברלין. הוא ערך מסעות באינדונזיה, בפינלנד ובמדבר הנובי. בין השנים 1930-1929 הוא שהה בצרפת, ובשנת 1936 עלה לארץ והשתקע בה. במסגרת מסורת הציור הישראלית, ניתן לראות בסבא את אחד האמנים הטרום-כנעניים הבולטים. משנת 1947 עד שנת 1954 עסק סבא בחקר בעיות אופטיות במסגרת תאוריית "האובייקטיביות החדשה", שבה בנה את השטח במישורים גאומטריים המגלמים אשליות נפחיות. בשנת 1955 ובהמשך, הציג קומפוזיציות על ראייה חדשה של עצמים במרחב. שלום סבא, שעוד בעברו הגרמני הוכיח פיגורטיביות שבסגנון מקס בקמן, סירב להשלים עם דין ההפשטה. ב-1960 עלו שתי תערוכות יחיד שלו במוזיאון תל אביב לאמנות וסדרה של עבודות מונומנטאליות באשקלון, חיפה, גבעתיים ותל אביב. במהלך שנת 1961 יצר סבא ארבע עבודות גדולות יחסית במדיומים שונים בעקבות ביקור בקיסריה ועתיקותיה. שלוש מהן כונו על ידו "ארכאולוגיה" והרביעית כונתה "קיסריה". בדיעבד היו אלו עבודותיו הגדולות האחרונות. משנת 1964 ועד מותו יצר סבא למעלה ממאה קולאז'ים קטנים, שנושאיהם חידתיים, אשר יוצרים עולם קסום ומלא מסתורין. מעין "ברכת פרידה מהעולם המוכר". מאז ומעולם ראה עצמו סבא, מזוהה עם האוונגרד והקידמה. סדרת "האלמנטים" שלו מנסחת את הדימוי החומרי במונחים צורניים טהורים, מה שאמני ההפשטה כינו "ערכים". משימתו הייתה ברורה: לאחד את המודרניות עם ה"ממשי", לשלב אוטונומיה אמנותית עם מחויבות ל"עולם שבחוץ".