מכירה: 162 תאריך המכירה: 25.06.2016 Item: 61

לודוויג בלום

הכותל המערבי, 1946,

שמן על בד, 27X36 ס”מ,

חתום ומתוארך.

מסירותו של בלום לייעוד הלאומי לא התבטאה רק בתיעוד אירועים רשמיים וטקסיים. במסעותיו ברחבי המדינה הוא תיעד אתרים ומפעלים, שבהם ניכרה ההתפתחות התעשייתית והכלכלית של המדינה הצעירה. כבשנותיו המוקדמות, בשנות העשרים והשלושים, כשצייר בהתיישבויות חקלאיות לול תרנגולות, מטע בננות ובית אריזה לתפוזים, וכן מראות מן העיר העברית הצומחת תל אביב, כך בשנות החמישים – בלום צייר את העיר המתפתחת אילת, בדרום הרחוק: את שדה התעופה שלה בראשיתו ואת הנמל הנבנה, עם ספינות חיל הים העוגנות בו. לא הרחק מאילת צייר את מכרות תמנע העתיקות, עם ”עמודי שלמה” המרשימים וגם את מכרה הנחושת הסמוך, שנבנה בשנות החמישים. עוד בדרום צייר בלום את מפעלי ים המלח בסדום. אין ספק, בלום נמשך למראות הנוף המרהיבים ולאפקטים של האור, תחום שבו התמחה בציורי נוף ים המלח שלו, אך הוא לא היסס לשלב בנוף הראשוני והקדום את פרטי החיים המודרניים ואת ההתפתחות התעשייתית. אדרבא, הוא קידם בברכה את ההתפתחויות המודרניות הללו. חשיבות דומה היתה גם לציור הקונצרט הראשון, שנערך בתיאטרון הרומי בקיסריה ב 1961, כחלק מסדרת קונצרטים שתהווה יסוד לפסטיבל ישראל. ציורים אלה משקפים את גישתו הנטורליסטית של בלום, שאותה טיפח בד בבד עם ציוריו הסנטימנטליים יותר, בהם צייר את המדבר, על גמליו ודמויות הבדווים. בציורו הנטורליסטי ובגישתו התיעודית לנופים, ובכלל זה אותות הפיתוח האנושי – שוב היה בלום בקוטב הנגדי, בהשוואה לעמיתיו האמנים הישראלים של אותם ימים, אשר ציירו נופים בעלי אופי כללי ובלתי מפורט. הזרם המרכזי של האמנות בישראל, אמנים שהלכו בדרכו של זריצקי ו”אופקים חדשים” (הקבוצה קמה ב 1948) מצד אחד – ותומכי מרדכי ארדון ב”בצלאל” מצד שני – אלה גם אלה התייחסו לנוף כאל נקודת מוצא לקראת המופשט ולא כאל נושא שדורש דיוק ופירוט. בלום, לעומתם, השקיע תשומת לב רבה בפרטים. לעיתים היה מוסיף פרט כלשהו, למשל דמויות אנושיות, כדי ליצור קנה מידה ולהוסיף עניין.

דליה מנור, ארץ מול שמים – הציור של לודוויג בלום, בית התפוצות, מוזיאון העם היהודי, 2009 , עמ׳ 44 .

הערכת מחיר: $6,000 - $8,000

נמכר ב: 11000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: לודוויג בלום

לודוויג בלום נולד בשנת 1891 בצ'כוסלובקיה ונפטר בשנת 1974 בירושלים. בלום למד ציור במספר ערים ברחבי אירופה ובשנת 1923 עלה לארץ, הוא החל לבצע מסעות ציור ומחקר ברחבי ארץ ישראל ושכנותיה, נודע בעיקר בזכות ציוריו הראליסטים של נופי ישראל ובעיקרם של העיר ירושלים, אך למעשה החל את דרכו כצייר דיוקנאות של אישים חשובים מהסביבה המזרח תיכונית. בציוריו הציע מבטים שונים על ירושלים והר הבית, על מקומות קדושים אחרים בעיר ובסביבה ועל נושאים בעלי אופי אקזוטי ואורנטייליסטי. לודוויג בלום כאמור ידוע כצייר של עיר הקודש, אך הוא היה גם אחד הראשונים שציירו את העיר תל אביב בשנות העשרים. מעבר לציוריו הראליסטים של ירושלים בלום היה מחובר לעיר גם מזוויות אחרות, היה אחד מהיוזמים הראשיים להקמת בית האמנים בירושלים, כאשר למשך זמן רב אף כיהן כיו"ר אגודת אמני ירושלים. בעקבות פועלו למען העיר אף קיבל אות יקיר העיר בשנת 1968. ציוריו הוצגו בתערוכות רבות בארץ ובעולם ורבים מציוריו נמצאים באוספים פרטיים וציבוריים.