מכירה: 162 תאריך המכירה: 25.06.2016 Item: 167
יגאל עוזרי
פרסיליה, 2008-2009 ,
שמן על בד, 137X91 ס”מ,
חתום ומתוארך. חתום ומתוארך מאחור.
אני מעלה את ההיסטוריה הפרטיקולרית (הייחודית) מפני שהיא מתקשרת באופן ישיר לגישתו של יגאל עוזרי לפוטו-ריאליזם. כחבר בדור צעיר של ציירים, העסוקים בייצוג מחדש - קלוז (Close), גרטש (Gertsch), ריכטר (Richter), ופחות ברור מאליו, שני ציורי הלגה של וויית’ (wyeth); כל אלו, הינם השפעות הניכרות בעבודתו. כך, בעוד אתגר הריאליזם מעשיר באופן רעיוני את עבודתו של עוזרי, הדבר שמבדילו אינו ההיבט האיקונוגרפי כי אם אימוצו את השיטה המינימליסטית של עבודה בסדרות המבוססות על רפיטציות (חזרות) ווריאציות. עוזרי יוצר קבוצות של עבודות המציגות את אותו המודל, מוצגת תחת נסיבות משתנות, טווח הבעות שונה ובסביבות שונות. מתמונה לתמונה, הנרטיבים המוצגים נדמים זנוחים ולא ברורים, לא נרקם סיפור בתוך התמונה, אפילו בעת שהתמונה נדמית כחלק מרצף. זאת ועוד, תמונותיו של עוזרי מתייחסות לעיתים קרובות, לסגנון ולדמויות הקשורות באסתטיקה הפרה- רפאליטית, הארוטיקה האוריינטלית של המאה ה- 19, והסנטימנטליות האידיאליסטית של הריאליזם הסובייטי. רוב הנשים שלו לבדן. הן תמיד נדמות מהורהרות, מביטות אל עבר לא ברור ומבטן מוסט. הן נדמות במצב מלנכולי, מצב המקבל חיזוק בשל ההרגשה שהמקורי (האותנטי) אבד. כל זאת, מקבל חיזוק ע”י ההקשרים הסגנונים של עוזרי, המתקשרים לתתי הז’אנר של הרומנטיקניות המאוחרת, ביטוי של המלנכוליה של סוף המאה ה- 19 הקשורה בקיצו של העידן הפסטורלי ועלייתו של העידן האורבני. לעיתים, התמונות מתייחסות באופן ישיר להקשרים בהיסטוריה של האמנות. לדוגמא, התמונה של שלי (Shely) בתערוכה הזו מתייחסת לאופליה של דנטה גבריאל רוזטי (Rossetti). הנשים תמיד בפוקוס חד, ומנגד סביבתן קהה. באופן קונסיסטנטי מסדרה אחת לבאה אחריה, הנשים יפות, אך לא באותו האופן. היופי הינו פרטיקולרי (ייחודי) לכל אחת מהן. לפעמים הדוגמניות (המודליסטיות) ערומות, או לבושות חלקית, ולפעמים הן לבושות באופן המצטייר כקליל (flimsy dressed) - המצביע על הקשר לסביבתן הנטורליסטית. בהמשך לכך, האתרים של עוזרי אינם ספציפיים באופן גיאוגרפי. הם נוטים לעבר הגנרי - היער, הים, השדות וכו’. - בניינים או סימני זיהוי בשטח, לעולם אינם בנמצא. במקרים בהם שתיים או שלוש דוגמניות נוכחות באותה התמונה, האינטרקציה ביניהן נעה בין אינטימיות לאדישות (כפי שמיוצג בצימודן של אוליה (Olya) /סוזנה (Zozanna) בסדרת ”הר הדובים” (Bear Mountain). כל אלו תורמים לתחושה כי האירועים, על אף היותם עכשוויים, שואפים להיות אוניברסאליים ועל-זמניים. Saul Ostrow, Yigal Ozeri; Painting through a lens, Zemack Contemporary Art, 2015 (מתורגם)
שמן על בד, 137X91 ס”מ,
חתום ומתוארך. חתום ומתוארך מאחור.
אני מעלה את ההיסטוריה הפרטיקולרית (הייחודית) מפני שהיא מתקשרת באופן ישיר לגישתו של יגאל עוזרי לפוטו-ריאליזם. כחבר בדור צעיר של ציירים, העסוקים בייצוג מחדש - קלוז (Close), גרטש (Gertsch), ריכטר (Richter), ופחות ברור מאליו, שני ציורי הלגה של וויית’ (wyeth); כל אלו, הינם השפעות הניכרות בעבודתו. כך, בעוד אתגר הריאליזם מעשיר באופן רעיוני את עבודתו של עוזרי, הדבר שמבדילו אינו ההיבט האיקונוגרפי כי אם אימוצו את השיטה המינימליסטית של עבודה בסדרות המבוססות על רפיטציות (חזרות) ווריאציות. עוזרי יוצר קבוצות של עבודות המציגות את אותו המודל, מוצגת תחת נסיבות משתנות, טווח הבעות שונה ובסביבות שונות. מתמונה לתמונה, הנרטיבים המוצגים נדמים זנוחים ולא ברורים, לא נרקם סיפור בתוך התמונה, אפילו בעת שהתמונה נדמית כחלק מרצף. זאת ועוד, תמונותיו של עוזרי מתייחסות לעיתים קרובות, לסגנון ולדמויות הקשורות באסתטיקה הפרה- רפאליטית, הארוטיקה האוריינטלית של המאה ה- 19, והסנטימנטליות האידיאליסטית של הריאליזם הסובייטי. רוב הנשים שלו לבדן. הן תמיד נדמות מהורהרות, מביטות אל עבר לא ברור ומבטן מוסט. הן נדמות במצב מלנכולי, מצב המקבל חיזוק בשל ההרגשה שהמקורי (האותנטי) אבד. כל זאת, מקבל חיזוק ע”י ההקשרים הסגנונים של עוזרי, המתקשרים לתתי הז’אנר של הרומנטיקניות המאוחרת, ביטוי של המלנכוליה של סוף המאה ה- 19 הקשורה בקיצו של העידן הפסטורלי ועלייתו של העידן האורבני. לעיתים, התמונות מתייחסות באופן ישיר להקשרים בהיסטוריה של האמנות. לדוגמא, התמונה של שלי (Shely) בתערוכה הזו מתייחסת לאופליה של דנטה גבריאל רוזטי (Rossetti). הנשים תמיד בפוקוס חד, ומנגד סביבתן קהה. באופן קונסיסטנטי מסדרה אחת לבאה אחריה, הנשים יפות, אך לא באותו האופן. היופי הינו פרטיקולרי (ייחודי) לכל אחת מהן. לפעמים הדוגמניות (המודליסטיות) ערומות, או לבושות חלקית, ולפעמים הן לבושות באופן המצטייר כקליל (flimsy dressed) - המצביע על הקשר לסביבתן הנטורליסטית. בהמשך לכך, האתרים של עוזרי אינם ספציפיים באופן גיאוגרפי. הם נוטים לעבר הגנרי - היער, הים, השדות וכו’. - בניינים או סימני זיהוי בשטח, לעולם אינם בנמצא. במקרים בהם שתיים או שלוש דוגמניות נוכחות באותה התמונה, האינטרקציה ביניהן נעה בין אינטימיות לאדישות (כפי שמיוצג בצימודן של אוליה (Olya) /סוזנה (Zozanna) בסדרת ”הר הדובים” (Bear Mountain). כל אלו תורמים לתחושה כי האירועים, על אף היותם עכשוויים, שואפים להיות אוניברסאליים ועל-זמניים. Saul Ostrow, Yigal Ozeri; Painting through a lens, Zemack Contemporary Art, 2015 (מתורגם)
הערכת מחיר: $15,000 - $20,000
נמכר ב: 13000
אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם
פריטים דומים:
Powered by WEB2
© All Rights Reserved Tiroche