מכירה: 160 תאריך המכירה: 30.01.2016 Item: 124

יחזקאל שטרייכמן

ללא כותרת, 1971 ,

שמן על בד, 100X100 ס”מ,

חתום. חתום ומתוארך מאחור.

מקור: אוסף שמואל ותמרה גבעון.

ספרות ותערוכה: אוסף שמואל ותמרה גבעון, טלי תמיר, תל אביב 2014 , משכן לאמנות עין חרוד, גלריה גבעון לאמנות, גבעון פורום לאמנות, נווה צדק. עמ׳ 166 (מצולם). לפנינו צייר ברוך כישרון, שכל שאיפותיו מתבטאות אך ורק בצבע. הכל מכוון לצבע ולגוון ולניגוד של צבעים. גם עצם הצורה וכן כל האירגון של יצירותיו הקולוריסטיות. כל מרכז הכובד וההדגשה בציור של שטרייכמן הם לאו דווקא באופייניות ובפורטרטיות, כי אם יתר על כן בציוריות שבו. {…} הפחד הזה מפני הנושא מובן הוא. יותר מדי ראינו עבודות ”בצלאל” מצד אחד ומצד שני תמונות על נושא יהודי: יהודים עם פיאות וזקנים ויהודיות, שהיה בהם רק נושא ולא ציור. יצחק פרנקל, ”דבר”, 6.7.1954 , אופקים חדשים, גילה בלס, פפירוס בית הוצאה – אגודת הסטודנטים אוניברסיטת תל-אביב ורשפים הוצאת ספרים, 1979 , עמ’ 155 . י. שטרייכמן הוא אחד הציירים בעלי המתח והעמקות האמוציונאליים הגדולים ביותר בקרב אמנינו. ציוריו הם עדות למתרחש בנפשו בשעות העימות עם הבד הריק, ההופך, תוך כדי עשייה, לסייסמוגרף המציין את רטט חוויותיו עם כל מגע מכחולו {…} לאט לאט, לאחר עבודה רבה, הופך הבד השומם למרחב מתנגן של צלילי גוונים עשירי תהודה אמוציונאלית. ד”ר ח. גמזו, הקדמה לקטלוג תערוכתו, 1975 , אופקים חדשים, גילה בלס, פפירוס בית הוצאה – אגודת הסטודנטים אוניברסיטת תל-אביב ורשפים הוצאת ספרים, 1979 , עמ’ 155 .

הערכת מחיר: $20,000 - $30,000

נמכר ב: 30000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: יחזקאל שטרייכמן

יחזקאל שטרייכמן נולד בקובנה שבליטא הרוסית ולמד ציור אצל הצייר היהודי צאסן (מאסנבלום). בשנת 1924 עלה לארץ ולמד אמנות ב"בצלאל", בתום הלימודים למד אדריכלות בבית הספר הלאומי הגבוה לאומנויות יפות בפריז ולאחר מכן למד באקדמיה לאמנות בפירנצה. ב-1936 עלה בשנית לארץ והתמקם בתל-אביב, שם פגש את צילה הכהן-וואלק איתה התחתן, ואותה צייר רבות לאורך השנים. שטרייכמן היה חלק מצוות מורי "מכון אבני", ממקימי בית הספר לציור "הסטודיה" וממייסדי קבוצת "אופקים חדשים", והציג בכל התערוכות הקבוצתיות של הקבוצה. שטרייכמן הוא אחד מאבות "ההפשטה הלירית" בישראל, שחיברה את הציור הישראלי עם המגמות העולמיות ועם אסכולת פריז בפרט. במהלך שנות השלושים צייר שטרייכמן בעיקר נושאים מסורתיים ופיגורטיביים, כגון ציורי דיוקן, עירום נשי, תיאורי פנים ומעט תיאורי חוץ. בציורים אלו כבר ניכר החיפוש שלו אחר הפשטה, ומשיכות המכחול בהם עזות ואקספרסיביות. עם הזמן הפכו ציוריו של שטרייכמן ליותר מופשטים, ובמקום אובייקט מרכזי הפכו ציוריו בשנות ה-50 למארג של משטחים וכתמי צבע הממלא את כל שטח הציור, שעליהם עוברים קווים רשומים במכחול או עיפרון. החל מסוף שנות ה-50 הפכו ציוריו של יחזקאל שטרייכמן למופשטים יותר ויותר, אך בכל זאת שומרים על דיאלוג עם הנוף הישראלי. עם זאת, מפעם לפעם מופיע גם בתקופה זו דיוקן פיגורטיבי. יחזקאל שטרייכמן זכה בפרס דיזינגוף היוקרתי שלוש פעמים (1944, 1954 ו-1969) ובשנת 1990 קיבל שטרייכמן את פרס ישראל.