מכירה: 158 תאריך המכירה: 27.06.2015 Item: 80
שלום סבא
, 47-53 , Abrahams Opfer
גואש על נייר, 20X23 ס”מ,
חתום ומתוארך.
חתום ומתואר מאחור.
מקור: אוסף גבי ועמי בראון.
בטבע דומם עם חתול מ-1926 , משולבים אובייקטים בעלי משמעות איקונוגרפית טעונה בציור הנשען על הקיר, מכוסה בחלקו בבד. האובייקטים מרמזים על ההיבט האשלייתי של המציאות, על הזמן החולף, במסורת הווניטאס (vanitas) - נר שאוכל באש, שעון, חתול שחור; קערה, אגרטל, פמוט ושעון עשויים מתכת ומחזירים השתקפות, מוליכים את החוץ אל הפנים ואת הפנים אל החוץ. הציור הנשען אל קיר - ציור שכולו כתמי ברק של אור והוא מכוסה בחציו בבד - כמוהו כמכונת ההגדלה של הצילום, ”הסוס העיוור”.
היתה זו רק אשליה שהפורמאט הארוך, שחותך עליונים ותחתונים וחודר ללא פניות למרחב הפיזי של המודל, מעמיד לפנינו מציאות אחת נכוחה. בבואה, הכפלה בחלל או דימויים של ציורים אחרים מכניסים את הפנטאזיה בדלת האחורית. מסכות, ליצנים ותפאורת במה, וכמובן עיסוקו של סבא בתיאטרון, מכוונים באופן ישיר ליחסי האמן, מעשה האמנות והצופה.
בציורים המוקדמים, וגם בציורים שהחל לצייר בארץ לאחר הפסקה של שבע שנים, מופנמים צפנים המשנים את הבנת המבנה הגנטי של כלל יצירת סבא ומעשירים את תכניה. בסטודיו של שלזינגר, לאחר שלא צייר שבע שנים תמימות, רשם סבא רצף של מבטים: מודל עירום, קבוצת תלמידים רושמת עירום, סבא מתבונן בתלמידים הצופים ורושמים ומתעד את הרצף.
סבא הרבה לצייר סדנאות של אמנים: פסלים על כניהם נראים ממשיים יותר מהאביזרים שסביבם, מבטם מרחף בחלל הסטודיו בעליונות של בני אלמוות; האמן בסטודיו, כלי האמן, השתקפות החוץ באמצעות האור או החושך מבעד לחלון הסטודיו, האמן ואשה, יחסי המינים, האמן רובץ על רצפת הסטודיו, האמן יושב רכון, ראשו בין ידיו.
שלום סבא, מונוגרפיה מאת גדעון עפרת, גליה בר-אור, משכן לאמנות עין-חרוד, סתיו 1994 , עמ’ 137-139 .
גואש על נייר, 20X23 ס”מ,
חתום ומתוארך.
חתום ומתואר מאחור.
מקור: אוסף גבי ועמי בראון.
בטבע דומם עם חתול מ-1926 , משולבים אובייקטים בעלי משמעות איקונוגרפית טעונה בציור הנשען על הקיר, מכוסה בחלקו בבד. האובייקטים מרמזים על ההיבט האשלייתי של המציאות, על הזמן החולף, במסורת הווניטאס (vanitas) - נר שאוכל באש, שעון, חתול שחור; קערה, אגרטל, פמוט ושעון עשויים מתכת ומחזירים השתקפות, מוליכים את החוץ אל הפנים ואת הפנים אל החוץ. הציור הנשען אל קיר - ציור שכולו כתמי ברק של אור והוא מכוסה בחציו בבד - כמוהו כמכונת ההגדלה של הצילום, ”הסוס העיוור”.
היתה זו רק אשליה שהפורמאט הארוך, שחותך עליונים ותחתונים וחודר ללא פניות למרחב הפיזי של המודל, מעמיד לפנינו מציאות אחת נכוחה. בבואה, הכפלה בחלל או דימויים של ציורים אחרים מכניסים את הפנטאזיה בדלת האחורית. מסכות, ליצנים ותפאורת במה, וכמובן עיסוקו של סבא בתיאטרון, מכוונים באופן ישיר ליחסי האמן, מעשה האמנות והצופה.
בציורים המוקדמים, וגם בציורים שהחל לצייר בארץ לאחר הפסקה של שבע שנים, מופנמים צפנים המשנים את הבנת המבנה הגנטי של כלל יצירת סבא ומעשירים את תכניה. בסטודיו של שלזינגר, לאחר שלא צייר שבע שנים תמימות, רשם סבא רצף של מבטים: מודל עירום, קבוצת תלמידים רושמת עירום, סבא מתבונן בתלמידים הצופים ורושמים ומתעד את הרצף.
סבא הרבה לצייר סדנאות של אמנים: פסלים על כניהם נראים ממשיים יותר מהאביזרים שסביבם, מבטם מרחף בחלל הסטודיו בעליונות של בני אלמוות; האמן בסטודיו, כלי האמן, השתקפות החוץ באמצעות האור או החושך מבעד לחלון הסטודיו, האמן ואשה, יחסי המינים, האמן רובץ על רצפת הסטודיו, האמן יושב רכון, ראשו בין ידיו.
שלום סבא, מונוגרפיה מאת גדעון עפרת, גליה בר-אור, משכן לאמנות עין-חרוד, סתיו 1994 , עמ’ 137-139 .
הערכת מחיר: $1,500 - $2,000
נמכר ב: 6000
אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם
אודות: שלום סבא
סֶבָּא, נולד ב-1897 במזרח פרוסיה ונפטר בשנת 1975. עסק בציור, עיצוב תפאורות ומיצבים.
סבא רכש את הכשרתו האמנותית בקניסברג ובברלין. הוא ערך מסעות באינדונזיה, בפינלנד ובמדבר הנובי. בין השנים 1930-1929 הוא שהה בצרפת, ובשנת 1936 עלה לארץ והשתקע בה.
במסגרת מסורת הציור הישראלית, ניתן לראות בסבא את אחד האמנים הטרום-כנעניים הבולטים.
משנת 1947 עד שנת 1954 עסק סבא בחקר בעיות אופטיות במסגרת תאוריית "האובייקטיביות החדשה", שבה בנה את השטח במישורים גאומטריים המגלמים אשליות נפחיות. בשנת 1955 ובהמשך, הציג קומפוזיציות על ראייה חדשה של עצמים במרחב.
שלום סבא, שעוד בעברו הגרמני הוכיח פיגורטיביות שבסגנון מקס בקמן, סירב להשלים עם דין ההפשטה.
ב-1960 עלו שתי תערוכות יחיד שלו במוזיאון תל אביב לאמנות וסדרה של עבודות מונומנטאליות באשקלון, חיפה, גבעתיים ותל אביב. במהלך שנת 1961 יצר סבא ארבע עבודות גדולות יחסית במדיומים שונים בעקבות ביקור בקיסריה ועתיקותיה. שלוש מהן כונו על ידו "ארכאולוגיה" והרביעית כונתה "קיסריה". בדיעבד היו אלו עבודותיו הגדולות האחרונות. משנת 1964 ועד מותו יצר סבא למעלה ממאה קולאז'ים קטנים, שנושאיהם חידתיים, אשר יוצרים עולם קסום ומלא מסתורין. מעין "ברכת פרידה מהעולם המוכר".
מאז ומעולם ראה עצמו סבא, מזוהה עם האוונגרד והקידמה. סדרת "האלמנטים" שלו מנסחת את הדימוי החומרי במונחים צורניים טהורים, מה שאמני ההפשטה כינו "ערכים". משימתו הייתה ברורה: לאחד את המודרניות עם ה"ממשי", לשלב אוטונומיה אמנותית עם מחויבות ל"עולם שבחוץ".
פריטים דומים:
Powered by WEB2
© All Rights Reserved Tiroche