מכירה: 156 תאריך המכירה: 31.01.2015 Item: 36
נחום גוטמן
שמן על בד, 33X46 ס”מ,
חתום.
מקוריות הציור אושרה ע”י פרופ’ חמי גוטמן, בנו של האמן.
”הספרות והציור של נחום גוטמן הם חומר ארצישראלי חי, ” כותב אדם ברוך. ”סוג מיוחד של אמנות הצומח מתוך מקום, שהוא תרגום מלא ובלתי-מעושה של נוף. הוא קשור למנטאליות, וזו מנטאליות של ראשית ושל תום. השפה היא יותר כלי ופחות תחבולה, הכוונה לשפת הציור. וכך גוטמן מוסר בסיפוריו הארצישראליים יותר סיפור ופחות תיאוריה או מחקר.
הסיפור הוא תערובת של אידיליות, בצבע נקי, ושל מעין פרימיטיביות-נאיבית; מן התמונה אפשר יותר לשחזר חלומות ותקוות ואולי פחות מכך לשחזר מציאות עובדתית. היו גם מציאות ונוף אחרים מאלה של פרדסים, שבילים וערבים, אבל מה שנמסר הוא כמעט-תצלום פלוס אווירה, בדייקנות ובנאיביות שאינן מעסיקות היום את הציור המודרני. החלום והאידיליה הן חלק מן המציאות העובדתית של האמן נחום גוטמן. השאיפה היתה להשתלב במרחב הזה.”...
המזרח חוזר מאוחר יותר ביצירתו של גוטמן, אם בווריאציה ים-תיכונית השונה לחלוטין מבחינת מרכיביה האידאולוגיים והציוריים מן הדברים הקודמים, ואם כתיאורי זכרונות קסומים ואבודים של ילדות ואגדה. ככל שגוטמן הולך ומתרחק בזמן מחוויות ילדותו, וככל שהחברה והעיר סביבו מתרחקות אף הן מזיקתן למזרח, מהתייחסותן הטבעית למקום בו הן צמחו – כך שוקעים יותר ויותר המרכבות הערביות השחורות והסוסים הכחולים בעולם של חלום.
נחום גוטמן, עריכה ומבוא: אהוד בן עזר, מודן הוצאה לאור, 1997 , עמ’ 61-64 .
הערכת מחיר: $30,000 - $40,000
נמכר ב: 32000
אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם
אודות: נחום גוטמן
נחום גוטמן הוא צייר, מאייר וסופר ילדים מהחשובים בתולדות ארץ ישראל, חתן פרס ישראל לספרות ילדים. גוטמן נולד בשנת 1898 בסרביה ובגיל 7 עלה עם משפחתו לישראל, ובילה את שנות ילדותו ביפו ונוה-צדק שהשפיעו מאוד על עבודותו. בהיותו בן 15, החל ללמוד אמנות בבית הספר, בצלאל, בירושלים אבל פאן. לאחר מלחמת העולם הראשונה, נסע ללמוד באירופה וגר בין השאר בוינה, פריז, רומא וברלין.
בשנת 1926 עלה שוב ארצה והתיישב בתל אביב, ונמנה בין חלוציה של הסגנון הארץ-ישראלי ביחד עם ראובן רובין, ציונה תג'ר וישראל פלדי. רוב האמנים בשנות ה- 20 נטו לתאר את חיי אידילייה בין היהודים לערבים: יושבים בבתי קפה, רוכבים בין הכרמים, ונחים בפיקניק. גוטמן אשר גדל ביפו, הרבה לתאר את הפרדסים של נוה צדק. הפרדסים באותה התקופה היו לרוב שייכים לערבים והפרדסים סימלו את המזרחיות שהיוו אצל גוטמן מסתורין ומשיכה. המשיכה של גוטמן למזרח התבטאה ברמזים לעוצמה, יצריות ומיניות בציוריו משנות ה- 20. גדעון עפרת תיאר: "ב- 1926 כבר ידעה הארץ את נפילת טרומפלדור וחבריו, ואת רצח ברנר וחבריו ואת ההתנקשויות הדו-צדדיות בתל אביב. אך נחום גוטמן, בדומה לשאר האמנים הארציישראליים דאז, מיאנו לראות בערבים אויבים ואף להיפך – ייפו ושגבו אותם בציוריהם. כך עד לפרעות תרפ"ט. עד לאותו אסון בחברון ובערים נוספות – החגיגה הערבית לא חדלה בציור המקומי בכלל ובציורי גוטמן בפרט".
בשנות ה- 30, גוטמן ושאר האמנים המקומיים הרבו בגיחות לפאריס והגיעו למיצוי של הסגנון הנאיבי- אוריינטליסטי. הצבעים הפכו כהים יותר והנוף הישראלי הפך לנוף בעל אפרוריות צרפתית וצבעים כהים יותר בהשפעת מאטיס וסזאן. בשנות ה- 50 הרבה גוטמן לתאר סצנות בטיילת בטבריה, על דייגיה ואנשיה, הנוף נעשה כחול ומוטיב האוניות חזר בציוריו. גם בשנים מאוחרות יותר חזר גוטמן להתרפק על הימים היפים והאבודים של יפו, נווה צדק ותל אביב. יפו חזרה להיות הרמונית וידידותית: פרשים וכרכרות ברחוב, מוכרי אבטיחים חביבים וצבעים עליזים מתארים את האגדה הנוסטלגית.
גוטמן כתב ואייר עשרות ספרים, זכה בפרס דיזינגוף לציור בשנת 1938, יקיר תל אביב (1976), ופרס ישראל לספרות ילדים ב- 1978. בשנות ה- 50 ציוריו הוצגו במוזיאונים החשובים בעולם ובמקביל יצר גוטמן מס' ציורי קיר ופסיפסים שמעטרים את העיר תל אביב. גוטמן אשר נפטר בגיל 82 הוא אחד מהאמנים הישראליים החשובים והאהובים ביותר.
בין 1920 ו 1926- למד גוטמן אמנות בוינה, ברלין ופריז. במהלך תקופה זו החל לאייר ספרים, תחום מרכזי באמנותו הרב תחומית של גוטמן לאורך חייו. בין היתר, אייר את ספריו של אביו, בן ציון, חיים נחמן ביאליק ואת ספרי הילדים שכתב בעצמו. כששב גוטמן לארץ השתלב בקבוצת ”אמני ארץ ישראל” לצד אמנים אחרים כגון ראובן רובין וציונה תג’ר. אמני קבוצה זו עסקו בתיעוד הארץ, נופיה ותושביה תוך שימת דגש על צבעים עזים והאור הבוהק של הארץ. בספרו ”נחום גוטמן” כותב אהוד בן עזר שגוטמן העיד על עצמו כי נכנס לאווירה של חבריו מימי בצלאל והחל לתעד את האור ואת האפקטים המנוגדים שמצא בהווי המזרחי.
לתל אביב מקום מיוחד בציוריו של גוטמן והיא נושאת מטען רגשי-אישי עבורו. היותו עד להתפתחותה והתפתחותו האישית במקביל לה. זיהויו המובהק של גוטמן עם העיר תל אביב קשור קשר הדוק לאופן בו הוא עקב ותיעד אותה בציור ובכתיבה, שלב אחרי שלב, מדיונות החול הצהובות עד להתגבשותה לעיר ממשית ותוססת. בציוריו ניסה גוטמן להנציח את האווירה הים תיכונית ולתפוס את מושג האור. הקומפוזיציות הפשוטות יחסית רוויות ניגודים צבעוניים חריפים אך הרמוניים. לדמות האנושית תפקיד חשוב בציוריו. האווירה אותה קלט גוטמן מועברת הלאה בציוריו במעטפת רומנטית ורכה מחד אך דינמית, אופטימית ומלאת חיים מאידך.
פריטים דומים:
Powered by WEB2
© All Rights Reserved Tiroche