מכירה: 156 תאריך המכירה: 31.01.2015 Item: 164
סיגל צברי
דיוקן עצמי, 1994 ,
שמן על בד, 78X90 ס”מ,
חתום ומתוארך.
זהו אחד מציוריה המעניינים יותר של סיגל צברי, ומהותו טמונה דווקא בשני אלמנטים שנעדרים ממנו. נתבונן בציור: זהו דיוקן עצמי של הציירת כאשר היא עומדת מול כן-הציור ומביטה מטה אל עבר רגליה היחפות. היא עומדת על גבי ראי עגול שנתון במרכז הציור, עליו גם הונחה קערה ובה תכולתן של שתי ביצים. מבחינה צורנית הקומפוזיציה מהודקת היטב: הפורמט המרובע (שממשיך להדהד במרצפות) צומצם על ידי רגלי הציירת ורגלי העץ שנתונות בצורת האות v והיפוכה, ובמרכזן אלמנטים מעגליים שהולכים וקטנים - מן הראי, דרך שפת הקערה, תחתית הקערה, וחלמוני הביצים הצהובים. בסיס צורני פשוט לקומפוזיציה מורכבת. סיגל צברי היא ממובילות מגמת הציור הפיגורטיבי-הריאליסטי מבית מטבחו של ישראל הירשברג )היא למדה אצלו במכון אבני(. זהו סוג ציור שנשען על היכרות עמוקה עם מסורתו, חומריו ושיטותיו, ונסמך בעיקר על התבוננות ישירה בטבע, חילוץ מירב המידע אודות מושא הציור דרך המבט, ותרגומו לערכים הציוריים - ”פיגורטיביות הסתכלותית” כינה זאת ד”ר גדעון עפרת במאמר בשם זה. שני אלמנטים עומדים אפוא בבסיסו של ציור כזה - העין האמונה על מבט קפדני וחקרני, והיד המיומנת שמכירה את רזי המלאכה. שתיהן נעדרות מן הציור הנוכחי של צברי. זהו דיוקן עצמי של האמנית בזמן שהיא מציירת, אולם היד האוחזת במכחול והעין המתבוננת נסתרות. עם זאת, צברי לא הותירה את הציור נטול רמז: הביטו במעמד הציור כפי שהוא משתקף בראי ומצאו את גב ידה השנייה של הציירת שאוחזת בפלטת הצבעים (ומשרתת את היד המציירת), ובמקום בו היו צריכות להשתקף פניה של האמנית נמצא את הקערה העגולה ושני חלמוני הביצה כמעין פרצוף עם שתי עיניים )רמז לשיטת הציור המסורתית בצבעי טמפרה המבוססים על ביצה(. המבט גם נוכח כל העת בשל הקומפוזיציה המורכבת, הזווית הבלתי שגרתית וההשתקפויות שמאתגרות את תפישתו וגורמות לחשוב אודותיו. למעשה, לא פעם נמצא את רעיון הסתרת המבט בציוריהם של הריאליסטנים החדשים: ארם גרשוני צייר את דיוקן עצמו כשעיניו עצומות, דוד ניפו צייר דיוקן עצמי כשהוא נראה מן הגב, רן טננבאום טשטש את דיוקנו מאחורי זכוכית, ועוד. זהו אפוא דיוקנה העצמי
של סיגל צברי שהוא לא פחות מאשר אלגוריה של אמנות הציור.
רון ברטוֹש
שמן על בד, 78X90 ס”מ,
חתום ומתוארך.
זהו אחד מציוריה המעניינים יותר של סיגל צברי, ומהותו טמונה דווקא בשני אלמנטים שנעדרים ממנו. נתבונן בציור: זהו דיוקן עצמי של הציירת כאשר היא עומדת מול כן-הציור ומביטה מטה אל עבר רגליה היחפות. היא עומדת על גבי ראי עגול שנתון במרכז הציור, עליו גם הונחה קערה ובה תכולתן של שתי ביצים. מבחינה צורנית הקומפוזיציה מהודקת היטב: הפורמט המרובע (שממשיך להדהד במרצפות) צומצם על ידי רגלי הציירת ורגלי העץ שנתונות בצורת האות v והיפוכה, ובמרכזן אלמנטים מעגליים שהולכים וקטנים - מן הראי, דרך שפת הקערה, תחתית הקערה, וחלמוני הביצים הצהובים. בסיס צורני פשוט לקומפוזיציה מורכבת. סיגל צברי היא ממובילות מגמת הציור הפיגורטיבי-הריאליסטי מבית מטבחו של ישראל הירשברג )היא למדה אצלו במכון אבני(. זהו סוג ציור שנשען על היכרות עמוקה עם מסורתו, חומריו ושיטותיו, ונסמך בעיקר על התבוננות ישירה בטבע, חילוץ מירב המידע אודות מושא הציור דרך המבט, ותרגומו לערכים הציוריים - ”פיגורטיביות הסתכלותית” כינה זאת ד”ר גדעון עפרת במאמר בשם זה. שני אלמנטים עומדים אפוא בבסיסו של ציור כזה - העין האמונה על מבט קפדני וחקרני, והיד המיומנת שמכירה את רזי המלאכה. שתיהן נעדרות מן הציור הנוכחי של צברי. זהו דיוקן עצמי של האמנית בזמן שהיא מציירת, אולם היד האוחזת במכחול והעין המתבוננת נסתרות. עם זאת, צברי לא הותירה את הציור נטול רמז: הביטו במעמד הציור כפי שהוא משתקף בראי ומצאו את גב ידה השנייה של הציירת שאוחזת בפלטת הצבעים (ומשרתת את היד המציירת), ובמקום בו היו צריכות להשתקף פניה של האמנית נמצא את הקערה העגולה ושני חלמוני הביצה כמעין פרצוף עם שתי עיניים )רמז לשיטת הציור המסורתית בצבעי טמפרה המבוססים על ביצה(. המבט גם נוכח כל העת בשל הקומפוזיציה המורכבת, הזווית הבלתי שגרתית וההשתקפויות שמאתגרות את תפישתו וגורמות לחשוב אודותיו. למעשה, לא פעם נמצא את רעיון הסתרת המבט בציוריהם של הריאליסטנים החדשים: ארם גרשוני צייר את דיוקן עצמו כשעיניו עצומות, דוד ניפו צייר דיוקן עצמי כשהוא נראה מן הגב, רן טננבאום טשטש את דיוקנו מאחורי זכוכית, ועוד. זהו אפוא דיוקנה העצמי
של סיגל צברי שהוא לא פחות מאשר אלגוריה של אמנות הציור.
רון ברטוֹש
הערכת מחיר: $4,000 - $6,000
נמכר ב: 6000
אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם
פריטים דומים:
Powered by WEB2
© All Rights Reserved Tiroche